הביקושים בתחום במגמת עליה, חברות הענף משקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח, וכעת הן צפויות ליהנות גם מתמיכת הממשל האמריקאי
בסביבת חיינו הנוכחית, השבבים הם מרכיב הכרחי ומרכזי בעולם הטכנולוגיות, והם נמצאים כמעט בכל מקום – ממעגלי מיתוג פשוטים ועד למכשירים מתקדמים דוגמת מחשבים, סמארטפונים וציוד רפואי.
מגמות השיפור והדיוק הנרשמות בתהליכי ייצור השבבים פותחות אפשרויות חדשות במספר רב של תחומים ומובילות לפריצות דרך בתחומי התוכנה (Software), הבינה המלאכותית, ה-IoT (האינטרנט של הדברים), למידת מכונות (Machine learning) ועוד.
חברת המחקר IC Insights צופה שבשנת 2022 תסתכם ההשקעה המצרפית במחקר ופיתוח בתחום השבבים בכ-81 מיליארד דולרים, סכום המהווה צמיחה של כ-9% ביחס להיקף ההשקעות בענף בשנת 2021. כמו כן, בחברת המחקר צופים שבין השנים 2022-2026 יגדלו תקציבי המחקר בממוצע בכ-6% בכל שנה, עד לסכום שנתי שיגיע לכ-109 מיליארד דולר.
חשוב להדגיש שלמרות הפגיעה שגרמה הקורונה לתעשיית השבבים בעקבות הגבלות תנועה, סגרים שהשביתו קווי ייצור ושיבושים בהובלות, הוצאות המחקר והפיתוח (מו"פ) של חברות הענף המשיכו לעלות. בשנת 2021 אינטל בלטה כחברה עם ההוצאות הגדולות ביותר בתחום, שהגיעו ליותר מ-15 מיליארד דולר, סכום המשקף צמיחה של 12% ביחס להיקף הוצאות המו"פ שלה בשנת 2020. חברת TSMC השקיעה בשנת 2021 במו"פ סכום המוערך בכ-4.5 מיליארד דולר – מה שמשקף צמיחה של יותר מ-20% ביחס ל-2020. האזור הגיאוגרפי של שבו החברות מקציבות מתקציבן לטובת מו"פ הוא ארה"ב, משם מגיע יותר ממחצית (56%) מסך התקציב העולמי של מו"פ בתעשיית השבבים.
השבבים הם הרכיב האלקטרוני שהוביל את מהפכת המיזעור בתחום, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת גודל השבב הרצוי מצטמק. כיום, העובי הממוצע של שבב חשמלי הנמצא בתוך מעבד מתקדם עומד על 7 ננומטר (7 מיליוניות המילימטר), והחברות בעולם עובדות קשה לטובת פיתוח וייצור של שבבי העתיד קטנים אף יותר, כדי להשיג יתרון תחרותי. משום כך, החברות לא מהססות להוציא על כך משאבים רבים. אחת הדרכים המועדפות על החברות לשמירת היתרון הטכנולוגי והתחרותיות היא באמצעות מיזוגים ורכישות (M&A). על פי חברת המחקר GlobalData, תעשיית השבבים דיווחה בשנת 2021 על שיא חדש של עסקאות בשווי כולל של 354 מיליארד דולרים. את המגמה הזו מובילות החברות אינטל ו-AMD, שהצליחו לעקוף את חברת Nvidia בשל הקשיים הרגולטוריים שפגשה ברכישת חברת Arm הבריטית. אחת האקזיטים המרשימים שנרשמו השנה היא של חברת Xilinx שנרכשה ע"י AMD בסכום של 35 מיליארד דולרים. בשנים האחרונות היו גם לא מעט חברות כחול לבן שנרכשו על ידי החברות הגדולות בתחום, והעסקה האחרונה הגדולה בענף היא של חברת אינטל, הרוכשת את חברת השבבים טאוואר בהשקעת ענק של 5.4 מיליארד דולר (ולפי מחיר של 53$ למניה). ב-2017 אותה אינטל רכשה תמורת 15 מיליארד דולרים את חברת הרכב האוטונומי מובילאיי, הנחשבת כיום לחטיבה הצומחת ביותר באינטל כולה. רכישה בולטת נוספת בענף השבבים הייתה ב-2019, אז רכשה חברת Nvidia את מלאנוקס מיקנעם בסכום של כ-7 מיליארד דולר.
תעשיית השבבים לא מנותקת מתהליכי המאקרו המתרחשים בעולם. בשנתיים הקודמות (2020-2021) נפגעה גם תעשייה זו מהבעיות בשרשראות האספקה שנוצרו כתוצאה ממגפת הקורונה, ולא הצליחה לעמוד בביקושים הגדלים, מה שהוביל להחמצת הכנסות בשווי אדיר של יותר מ-500 מיליארד דולר. עניין זה גם בא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות שהציגו חלק מחברות השבבים, אולם יש בו גם כדי להעיד על פוטנציאל ההכנסות בהמשך.
במבט קדימה, להערכתנו, חברות השבבים הגדולות המתאפיינות באיתנות פיננסית יהיו הנהנות העיקריות מהמשך הביקושים בענף, וזאת בשל הצורך ההולך וגדל בהקצאת כספים ומשאבים הנדרשים כדי לעמוד בקצב הביקושים העולמי שהתעשייה חווה בתחומים כמו טלפונים חכמים, רכבים חשמליים, קונסולות משחקים, האינטרנט של הדברים (IoT) ועוד.
למבט החיובי שלנו על עתיד ענף השבבים מתווספת גם התמיכה שחברות הענף האמריקאיות קיבלו לאחרונה מנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שחתם על חוק השבבים (ובשמו הרשמי, חוק ה-CHIPS and Science Act ), הכולל סובסידיות פדרליות גדולות לטובת תחומים אסטרטגיים לארה"ב כמו דור 5 ובינה מלאכותית, והיקפו כ-280 מיליארד דולר.
בעקבות החוק המדובר, על-פי ההערכות, אינטל לדוגמה תוכל ליהנות מקבלת החזרי מס של עד 7 מיליארד דולר על השקעתה בהקמת מפעל שבבים חדש בארה"ב שעלותו מוערכת בקרוב ל-20 מיליארד דולר.
לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>
קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)
מנהל הקרן הינו מגדל קרנות נאמנות בע”מ. אין מנהל הקרן מתחייב להשיג תשואה כלשהי לרבות תשואה עודפת. המידע בדף זה אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרן. רכישת יחידות תעשה עפ”י תשקיף ודו”חות מיידיים שבתוקף בלבד. מתן המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו או בצרכיו של כל אדם.
הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל. לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.
