סיכום חודש אוקטובר בשווקים: חששות מהתרחבות המלחמה בישראל העיבו על השווקים

חוסר היציבות בזירה הגיאופוליטית מעלה כמה סימני שאלה בקשר לכיוון הכלכלה הגלובלית בהמשך

תאריך פרסום: נובמבר 2023

חודש אוקטובר 2023 ייזכר עבורנו לעד כאחד החודשים השחורים ביותר בתולדות עם ישראל. לא פשוט להתנתק מהטרגדיה ולנסות לזקק אותה להשלכות כלכליות. לחימה מול אויבים וגורמי טרור הפכו לצערנו לאירוע לא חריג בכלל בשגרת חיינו. העניין הוא שהפעם, מעבר לטרגדיה המקומית, זו הפכה להיות מערכה שכל העולם מגלה בה עניין בלתי פוסק. לראשונה מזה עשורים, השפעת מלחמתנו בטרור מייצרת אפקט גלובאלי, שרחוק מלהיות זניח. העובדה שלא פעם ולא פעמיים עלתה ספקולציה לגבי היכולת של אירועי 7 באוקטובר להתגלגל למלחמת עולם שלישית, הזוי ככל שישמע, מהווה אינדיקציה שאנחנו ממש לא בעוד סבב גם מבחינת שאר העולם. האמריקאים שולחים נושאות מטוסים וספינות קרב, עם כוח אש שנראה כאילו נלקח מסרטי מדע בדיוני. מנגד הסינים גם מגבירים נוכחות, האיראנים לא מפסיקים לבחוש והרוסים כמובן גם הם מעורבים בכל מה שקורה. החדשות הטובות הן שהעולם המערבי, בהובלת ארה"ב, עושה מאמצים כבירים למנוע התפשטות של המלחמה למאבק כלל אזורי. מצד שני, ישנו את הציר של רוסיה, סין ואיראן, שהיכולת לחזות את כוונותיהם מבעד לעיניים מערביות מועדת לכישלון.

בהיבט הכלכלי, ההשפעה המיידית של מלחמה כלל אזורית במזרח התיכון (מזה"ת) הינה מחירי האנרגיה כמובן. במשך לא מעט שנים התרגלנו למציאות של אינפלציה נמוכה, מחירי נפט סבירים וחלומות לגבי אנרגיה מתחדשת שתייתר את התלות באנרגיה פוסילית. כל אלו לא רלוונטיים כיום. השאיפה לקיום ציר מתון במזה"ת, שיבנו בו תשתיות אספקת אנרגיה לאירופה ויפחיתו את התלות ברוסיה, קיבלה מכה אנושה. אירופה נכנסת בסבירות גבוהה למיתון, בארה"ב יש בחירות בעוד שנה וכל זאת בזמן שהאינפלציה רחוקה עדיין מהיעד. הדבר האחרון שהכלכלות המערביות ומנהיגיהן צריכים עכשיו זה זינוק מחודש באינפלציה מצד ההיצע. לכן, בזמן שהם מלטפים את ישראל ומצהירים על זכותה להגן על עצמה, הם מחזיקים אותנו בכוח מלפתוח מערכה נוספת בצפון, מה שעלול להצית כדור שלג בכלל המזה"ת ולהוביל למשבר נפט כמו ב-1973.

נקודת כניסה אטרקטיבית לשוק האג"ח האמריקאי

אופי המשבר הנוכחי מייצר סיטואציה בה הירידה במניות ועליית אי-הוודאות בשווקים אינה מלווה בבריחה לאג"ח ממשלת ארה"ב כחוף מבטחים. זאת דווקא בתקופה בה תשואות האג"חים מצויות ברמות שיא של שני עשורים. הסיבה לכך כאמור, הינה החשש מפני זינוק מחודש באינפלציית ההיצע, בעיקר מכיוון הנפט. אולם אם מנסים לשים בצד את אי-הוודאות הגיאופוליטית, נראה שיותר ויותר משקיעים מניחים ששוק האג"ח מציע נקודת כניסה מאוד אטרקטיבית. כמות הכסף שנכנסת לקרנות ומוצרים שמשקיעים באג"ח של ממשלת ארה"ב נמצאים קרוב מאוד לשיא. יש לא מעט היגיון למה דווקא עכשיו, זאת על אף שכבר לפני מספר חודשים התשואות היו נראות גם כן אטרקטיביות. דבר ראשון, מתקבעת התפיסה שהבנק המרכזי האמריקאי (ה-FED) סיים את סבב העלאות הריבית. אין זה אומר שנשמע הצהרה מפורשת על כך, אולם ברירת המחדל מעכשיו תהיה השארת הריבית על כנה, אלא אם תהיה קפיצת מדרגה מחודשת ובלתי צפויה באינפלציה. חברי ה-FED, לרבות הנגיד ג'רום פאוול, ציינו את הזינוק בתשואות האג"חים הארוכים כתהליך מרסן נוסף, ובכך ניתן היה להניח שהדבר מייתר עליות ריבית נוספות. אנו גם רואים יותר ויותר אינדיקציות שהריבית משפיעה על שוק האשראי. התנאים הפיננסיים הולכים ומתהדקים, כאשר במקביל ישנה עלייה מסוימת בהיקפי פשיטות רגל. סיום תהליך העלאות הריבית באירופה וגלישתה למיתון תורמים גם הם להצדקה של ה-FED שלא להמשיך ולרסן בכוח את הכלכלה, מעבר לריסון הקיים.

לתשואות הארוכות אין סיבה להמשיך לעלות

דבר נוסף שמהווה נקודת כניסה נוחה מאוד לאג"חים ארוכים כיום הינו ההשתטחות המחודשת של עקום התשואות, לאחר שהיה מצוי בהיפוך משמעותי במשך חודשים רבים. כל עוד הריבית הקצרה לא עולה, והריביות הארוכות מצויות הרבה מעבר לרמה הנייטראלית ארוכת הטווח, אין סיבה אמיתית לתשואות הארוכות להמשיך ולעלות. כמובן שזה יכול לקרות ברמה המסחרית, אולם ברמה הכלכלית אין סיבה למעבר לעקום תלול בסביבת הריבית הנוכחית. מבחינת האוצר האמריקאי אין גם שום סיבה להנפיק חוב לטווחים ארוכים ולקבע ריביות גבוהות לשנים רבות, כאשר ניתן להנפיק לטווח של שנתיים כמעט באותה ריבית. לכן לא סביר שיהיה עומס הנפקות דווקא באג"חים הארוכים. מהצד של המשקיעים לעומת זאת, ניתן לקבע ריביות נאות לטווח ארוך, מבלי לוותר על אלטרנטיבה של ריבית גבוהה יותר בטווח הקצר. במידה ותתגבר ההערכה שהמלחמה לא תגלוש לאירוע שיוצא משליטה במזה"ת, סביר שביטחון המשקיעים להאריך מח"מ רק יגבר.

חשש ממכירות אג"ח מכיוון יפן

על אף האמור, ישנם עדיין סיכונים לשוק האג"ח ולהמשך התנודתיות הרבה בו. החוב של ממשלת ארה"ב ממשיך לתפוח, בזמן שה-FED ממשיך לצמצם את המאזן. יחס החוב תוצר של ארה"ב ממשיך לעלות ויחייב את הממשל למחזר חוב בהיקפים הולכים וגדלים. מתישהו הסייקל הזה חייב להישבר, שכן עומס תשלומי הריבית בהיקף חוב שכזה אינו בר קיימא בריבית כה גבוהה. אולם לטווח הקצר זה יכול להמשיך ולקבע את תשואות האג"חים בסביבה הנוכחית. בנוסף, הנתונים השוטפים עדיין טובים ומצביעים על כלכלה במגמת צמיחה. נתון התוצר שפורסם בסוף החודש הפתיע מאוד, על אף שלא נראה שהוא מייצג את מגמת הצמיחה קדימה. אולם גם נתוני שוק התעסוקה מצביעים על כלכלה שייקח לה זמן להאט באופן שיחייב מעבר להורדות ריבית. סיכון נוסף לשוק האג"ח העולמי מגיע מכיוונה של יפן. הבנק המרכזי מגמיש יותר ויותר את מדיניות השליטה בעקום, לאור האינפלציה העיקשת והיחלשות היין לרמות שלא נראו מזה עשורים רבים מאוד. תשואה של 0.9% באג"ח ל 10 שנים נשמעת מצחיקה, אולם במונחים יפניים פריצה מעל רמה של 1% עשויה להיות אירוע משמעותי. הבנק המרכזי היפני (BOJ) שינה מעט את הטון באופן שבו רמה זו אינה רף עליון אלא נקודת ייחוס. ישנו חשש שהיפנים ימכרו אג"חים בעולם, שהם מחזיקים בהיקפים מאוד משמעותיים, ויחזירו כסף הביתה ככל שהתשואות אצלם יעלו.

סימנים מקדימים לקראת עליות?

תחילתו של חודש אוקטובר סימנה התאוששות נאה בשוק המניות, לאחר הירידות בספטמבר. אולם ככל שהתקבעה ההבנה שאירועי ה-7 באוקטובר עלולים להידרדר לקונפליקט גלובאלי כולל, הפחד השתלט על שוקי המניות ברחבי העולם. על אף סנטימנט שלילי מובהק וימי ירידות רבים במחצית השנייה של החודש, לא חלו ימים של קריסות ופאניקה, מה שמזכיר את המגמה של חודש ספטמבר. הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי, ביו היתר, בתגובה חלשה של השוק לחברות שפרסמו דו"חות שדווקא הפתיעו לטובה, לעומת ציפיות האנליסטים. סיטואציה זו לא נותנת לאף משקיע חשק לקחת פוזיציות. ברמה הכלכלית, עדיין קשה להעריך שאנו בפני שינוי מגמה, בטח בכל הקשור לכלכלה האמריקאית. על אף הסנטימנט, עונת הדו"חות הינה סבירה והצפי קדימה של החברות והמשקיעים הינו לצמיחה דו ספרתית ברווחים בשנה הבאה. עונת הדו"חות הנוכחית עשויה להיות הראשונה מזה מספר רבעונים, בה נראה חזרה לצמיחה חיובית ברווחים לעומת שנה שעברה. הריבית הגבוהה אכן תכביד במידה מסוימת, אולם היסטורית שוק המניות יודע להתמודד עם ריבית של 5%-4%, גם לתקופה ממושכת. כל עוד האינפלציה לא חוזרת לעלות, או לחילופין הכלכלה לא גולשת למיתון, אין סיבה לקריסות בשווקים. בטווח הקצר ניתן למצוא סיבה נוספת לאופטימיות. מדדי המניות הראשיים בארה"ב מחקו כמחצית מהתשואה שהשיגו השנה בשיא של סוף אוגוסט. הדבר הביא לסנטימנט פסימי של המשקיעים וחשיפה היסטורית נמוכה מאוד למניות של מנהלי השקעות. בדרך כלל אלו הם סימנים שמקדימים מגמה חיובית בשוק המניות.

המניות הגדולות ממשיכות להגדיל פערים

על אף צפי חיובי קדימה לחברות, ונקודת כניסה נוחה, ישנו דיסוננס כיום בשוק שיש לתת עליו את הדעת. כפי שצוין, הנתונים השוטפים של הכלכלה האמריקאית חיוביים מאוד, הצריכה צומחת יפה, שוק העבודה יציב ונתוני הצמיחה מרשימים. הריבית אולי סיימה לעלות, אולם עקום התשואות משקף הישארותה לטווח ארוך ברמות שהינן הרבה מעבר לרמה הנייטראלית. כל אלו אמורים להצביע על סביבה חיובית מאוד למניות סיקליקאליות. אף על פי כן, המגמה שאנו רואים לאורך כל השנה, בה רק המניות הגדולות מתפקדות, רק הולכת ומתעצמת. גם באוקטובר המשיך להיפתח פער לטובת המניות הגדולות (ירדו פחות משאר השוק). הדבר נכון ברמת המדדים הראשיים וגם ברמת סגנונות השקעה. לצורך העניין, מדד הדאו ג'ונס, שמוטה למניות ערך גדולות, ירד באופן מתון יותר ממדד הצמיחה של הנאסד"ק. לעומת זאת, מדד הראסל 2000, שמוטה גם הוא מאוד למניות ערך, ירד יותר מכולם. זאת עקב היותו מדד של מניות קטנות. פערי ביצועים ותמחור כל כך קיצוניים בין מניות גדולות לקטנות, כפי שאנו רואים השנה, משקף היסטורית מצבים של מיתון ומשבר בשווקים. סקטור הבנקים, שמהווה תמונת ראי של הכלכלה, גם הוא מתפקד לא טוב באופן מדאיג. זאת על אף תמחור נוח וצפי לכאורה לסביבה כלכלית חיובית, בה לא צפויות בעיות חריגות בהחזרי חוב. השאלה אם זו רק תולדה של סנטימנט קצר טווח, או שיש בעיות מתחת לפני השטח שאנו ומרבית המשקיעים טרם מודעים אליהן.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף החודש 336 אלף משרות, הרבה מעל הצפי של 170 אלף. לראשונה השנה, חל גם עדכון כלפי מעלה של נתוני החודשיים הקודמים. שירותי פנאי ואירוח חזרו לגייס בקצב מואץ, וכן שירותי בריאות ושירותים מקצועיים ממשיכים להיות סקטורים מובילים בגיוסים. גם המגזר הממשלתי גייס החודש בקצב גבוה יחסית. שיעור האבטלה נותר ברמה של 3.8%. השכר השעתי עלה החודש ב-0.2%, מתחת לצפי של 0.3%. הקצב השנתי ירד ל 4.2%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021.
• מדד המחירים עלה החודש ב 0.4%, גבוה מהצפי ל 0.3%. מרבית העליה נבעה מסעיפי דיור ואנרגיה. הקצב השנתי נותר ברמה של 3.7%. מדד הליבה עלה ב-0.3%, בהתאם לצפי. הקצב השנתי האט ל-4.1% וחזר לרמות של ספטמבר 2021.
• על פי הקריאה הראשונה, התוצר בארה"ב צמח ב 4.9% (במונחים שנתיים) ברבעון השלישי, מעל הצפי של 4.3%. זהו נתון הצמיחה הגבוה ביותר מאז רבעון רביעי של 2021. צריכה פרטית בלטה לטובה עם עליה של 4%. מלאים עלו לראשונה מזה 3 רבעונים, ותרמו 1.3% לצמיחה. כמו כן, השקעות במגורים עלו לראשונה מזה שנתיים, כאשר מנגד השקעות שלא למגורים (בעיקר מגזר עיסקי) ירדו לראשונה מזה שנתיים.
• מדד ה ISM למגזר התעשיה עלה החודש לרמה של 49 נקודות, מ 47.6 בחודש הקודם. על אף השיפור, זהו חודש 11 ברציפות שהמדד מצוי ברמת התכווצות. הזמנות חדשות עלו לרמה הגבוהה ביותר מזה 12 חודשים, רכיב תעסוקה עלה לרמת התרחבות ורכיב מחירי תשומות ירד באופן נאה. מדד מגזר השירותים ירד מעט לרמה של 53.6 נקודות, מרמה של 54.5 לפני חודש, וממשיך להצביע על התרחבות יציבה של הסקטור.
• המכירות הקמעונאיות הציגו חודש נוסף של הפתעה חיובית מרשימה, על אף סביבת האשראי המאוד הדוקה במשק. הנתון עלה החודש ב 0.7%, לעומת צפי של 0.3%. נתוני חודש קודם עודכנו גם כן מעלה. הקצב השנתי עלה ל 3.8%, הרמה הגבוהה ביותר מזה 7 חודשים.

אירופה

• ה-ECB הותיר את הריבית כצפוי ללא שינוי ברמה של 4%. זאת לאחר 10 ישיבות רצופות של העלאות ריבית. התגברות הנתונים המצביעים על כניסה למיתון של גוש האירו, במקביל להקלה מסוימת בסביבת האינפלציה, מגבירים את ההערכות שסבב העלאות הריבית בגוש הגיע לסיום.
• מדד המחירים בגוש האירו עלה החודש ב 0.3%, בהתאם לצפי. הקצב השנתי ירד ל 4.3% מ 5.2% לפני חודש. זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021. מדד הליבה ירד לקצב שנתי של 4.5% מ-5.3% בחודש הקודם.
• על פי האומדן הראשון, התוצר של גוש האירו התכווץ ב-0.1% ברבעון השלישי, לעומת צפי שיוותר ללא שינוי. גרמניה בלטה לשלילה עם התכווצות של 0.1%, איטליה ללא שינוי, צרפת צמחה ב-0.1% וספרד ב-0.3%.
• מדד מנהלי הרכש למגזר התעשיה בגוש האירו ירד לרמה של 43 נקודות וממשיך להצביע על מיתון מתמשך של מגזר זה. סעיף הזמנות חדשות ירד משמעותית, וכן סעיף תעסוקה מצביע על קיצוץ עובדים חודש חמישי ברציפות. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 47.8 נקודות, חודש שלישי של התכווצות.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו החודש ב 1.2%, הרבה מתחת לצפי לירידה של 0.3%. מכירות של דלק ומזון הובילו את הירידה. ברמה שנתית, המכירות הקמעונאיות ירדו ב 2.1%.
• שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 6.4% מ 6.5% לפני חודש, הרמה הנמוכה אי פעם.
• מדד הסנטימנט הכלכלי עלה לרמה חיובית של 2.3 נקודות, לאחר 5 חודשים רצופים של רמה שלילית. השיפור נובע מירידה מסוימת בסביבת האינפלציה.
• שיעור האינפלציה בבריטניה נותר החודש בקצב שנתי של 6.7%, לעומת צפי לירידה ל 6.6%. מדד הליבה האט מעט ל6.1% מ 6.2% בחודש הקודם.

ישראל

מובן בהחלט שבנסיבות שנוצרו בחודש החולף כתוצאה מהמערכה בעזה ,כל התחזיות הכלכליות לחודשים הקרובים יתהפכו על פיהן. ניתן למנות מספר נקודות עיקריות :

• בנק ישראל, עסוק בעיקר בימים אלה בשמירה כל שער חליפין יציב ככל שניתן באמצעות תוכנית למכור יתרות מט"ח בסך של 30 מיליארד דולר בשלב ראשון. נושא הריבית המוניטרית נדחק הצידה אולם יהיה זה זהון לצפות לכך שלא תהיינה עוד העלאות ריבית מחד כתוצאה מהשוק הכלכלי שהמערכה הזו יצרה ועוד תיצור ומאידך , עוד מוקדם לדון בהורדת ריבית במטרה להקל על המשק כתלות בשער החליפין של השקל. הורדת ריבית בעת הנוכחית עשויה להחליש את השקל עוד יותר ולא תצליח לחלחל מטה ולשפר את מצב המשק. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאם ערב המלחמה שוק ההון גילם העלאת ריבית נוספת בהמשך השנה , הרי שכר בימי הלחימה הראשונים נוצר הרושם ששוק ההון דווקא צופה הורדות ריבית בשנה הקרובה , בתחילה באופן חד אולם לאחר הודעה בנושא מטעם ב"י, הצפי הפך למתון יותר.
• לא יהיה זה מופרך להניח שאת מרבית הוצאות הלחימה יצטרכו אזרחי ישראל לשאת על גבם במשך השנים הבאות , אמנם יחס חוב/תוצר שאיתו נכנסנו למלחמה היה סביר מאוד אולם עלויות המלחמה הכבדות – הישירות והעקיפות יחייבו את הממשלה לגייס חוב בהיקף משמעותי מאוד מחד , מאידך, כתוצאה מגיוס המילואים וחוסר היכולת של המשק לתפקד כבימים רגילים, ישפיע לרעה על התוצר. נק' האור היא במידה ואכן תהיה האטה כלכלית , בעולם ובפרט בארץ , עלויות גיוס החוב ירדו מאליהן והממשלה תוכל לגייס את החוב הזה בעלויות גיוס נמוכות יותר, אולם כרגע רב הנסתר על הגלוי מאחר והתמונה הכלכלית מטושטשת מאוד, לרבות צפי דירוג האשראי של ישראל ביום שאחרי המלחמה.
• מדד המחירים לצרכן, בטווח הקצר, תיתכנה סטיות לשני הכיוונים בקריאת המדד של חודש אוקטובר ולאחריו של חודש נובמבר אולם יהיה זה זהיר להניח שהשפעת המלחמה על המדד תהיה דיפלציונית , הפעילות הקמעונאיות בארץ (למעט רכישת מזון) ופעילות ענף השירותים נפגעו משמעותית, הצטברות מלאים שלא נמכרו בתקופה הזו יחד עם חוסר חשק מובן של הצרכנים לצאת ולרכוש עשויים לגרום למבצעי הוזלות בענף הקמעונאות. במאמר מוסגר, ניתן להתייחס למדד ספטמבר, שירד ב-0.1% לעומת קונצנזוס החזאים שצפה עליה קלה. אולם כאמור לאור מצב הלחימה בעזה, הנתון הזה מאבד ממשמעותו להמשך השנה.
• שוק התעסוקה – עובדים רבים במשק לא יכולים לאייש את משרותיהם במשק בעת הנוכחית ובנוסף , רבים מאוד ימצאו את עצמם בתקופת חל"ת לאור המצב הכלכלי בעת הנוכחית ומניסיון העבר הלא רחוק, ככל שתתארך תקופת החל"ת כך הסיכוי לעליה בשיעור הבלתי מועסקים עולה. מן הסתם, עוד מוקדם לדבר על מספרים אולם יש לקחת זאת בחשבון בהתייחס למצב המשק ביום שאחרי.

אחר

• שיעור האינפלציה השנתי בסין ירד ל-0%, מ-0.1% בחודש הקודם, מגמה שממחישה את הביקושים החלשים בכלכלה. הצמיחה ברבעון השלישי בסין עמדה על 1.3%, לעומת צפי של 1%. הקצב השנתי של הצמיחה האט ל- 4.9% מ-6.3% ברבעון הקודם.
• ביפן ירד שיעור האינפלציה השנתי ל-3% מ-3.2% בחודש הקודם. מדד הליבה האט באופן מינורי ל-4.2% מ-4.3%.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• החודש הסתיים במגמה שלילית בשווקי העולם, על רקע המלחמה בישראל ועליית המדרגה המשמעותית במתיחויות הגיאופוליטיות, וכן עליית מדרגה נוספת בתשואות בשוק האג"ח. מדד ה S&P 500 ירד ב 2.2% (9.2%). מדד ה Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב-3.6% (4.6%), כאשר באירופה מתגברות ההערכות לגבי כניסה למיתון. מדד השווקים המתעוררים ירד ב 3.9% (4.3%-) על רקע התגברות המתיחויות הגיאופוליטיות, בין היתר בין סין ורוסיה למערב.
• ברמה הסקטוריאלית לא חלה תמונה ברורה לגבי העדפות המשקיעים. סקטור התשתיות הדפנסיבי היה היחיד שסיים בטריטוריה חיובית, אולם בלט לטובה גם סקטור הטכנולוגיה שירד באופן זניח בלבד. מנגד, על אף החששות ממלחמה רחבה במזה"ת, דווקא סקטור האנרגיה בלט בירידות, בנוסף לסקטור הצריכה המחזורית.
• בישראל, מדדי המניות ירדו בחדות כאשר מדד ת"א 125 סיים בירידה של 11.55%, בלט לרעה מדד הפיננסים ( בנקים וביטוח ) שירד בשיעור של 16.15%.

אג"ח ומטבעות

• החודש קיבלנו עליית מדרגה נוספת בתשואות האג"חים, על רקע המשך נתונים טובים בארה"ב וחשש מלחצים אינפלציוניים מחודשים מצד ההיצע בעקבות המלחמה. תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו ב-36 נ"ב לרמה של 4.93% (106+). בשוק הקונצרני חלה עליית מרווחים קלה, כאשר אג"חים בדירוג השקעה ירדו ב 0.8% (0.6%) ואג"חים HY ירדו ב 1.2% (4.5%).
• בישראל ירדו מדדי האג"ח בחדות כאשר מדד תל בונד 20 ירד בשיעור של 3.28%, מדד תל בונד שקלי 50 ירד בשיעור מתון יותר של 1.2% כאשר מדד סך האג"ח הממשלתיות ירד בשיעור של כ-2.9%.
• גם בגזרת המט"ח לא הייתה הפתעה ובהתאם לאירועי החודש , התחזק הדולר בשיעור של כ-6% מול השקל
• הדולר המשיך להתחזק קלות מול סל המטבעות העולמי ועלה ב-0.5% (3%). מול המטבעות המערביים הדולר דווקא נחלש קלות, כאשר עיקר ההתחזקות חלה מול מטבעות של כלכלות מחוץ לאירופה.

למידע על ניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ש"ח ומעלה)

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>