סיכום נובמבר בשווקים: ניצחון טראמפ הצית ראלי של אופטימיות בארה"ב, וחששות גוברים לגבי שאר השווקים בעולם

בישראל, אופטימיות מקיר לקיר על רקע הסכם הרגיעה בצפון

תאריך פרסום: דצמבר 2024

החודשיים האחרונים של השנה ידועים בדרך כלל כתקופה חיובית בוול סטריט, תופעה שקיבלה את הכינוי "ראלי סנטה קלאוס". אמנם נותר עוד חודש אחד עדיין לפנינו עד סוף השנה, אולם על פי ביצועי הבורסה האמריקאית בנובמבר, נראה שגם הפעם המשקיעים מקבלים מתנה יפה מהשוק בתקופת החגים. אולם השנה המשקיעים מקבלים את המתנה לא מדמות דמיונית עם זקן לבן וחליפה אדומה, אלא מדמות אמיתית ולא פחות ססגונית עם שיער בלונד-כתום ואופי מאוד לא שגרתי, בלשון המעטה. לאחר חודשים של ציפיות, סקרים וספקולציות, הבחירות בארה"ב הסתיימו בניצחון מובהק של דונלד טראמפ והרפובליקנים. לא משנה מה כל אחד חושב על הנשיא הנבחר, שלכולם יש הרבה מה לומר עליו, עם השוק אי אפשר להתווכח. שוק ההון אוהב מאוד את התוצאה, נקודה. מספר גופים פיננסים מובילים בעולם העלו תחזיות לגבי ביצועי שוק המניות האמריקאי בשנה הקרובה, על רקע הערכותיהם למדיניות כלכלית מעודדת צמיחה, לצד ציפיות להמשך הורדות ריבית וצמיחה נאה ורוחבית של רווחיות החברות.

"ספר ההדרכה" לפיו פעל השוק

התגובה החיובית של השווקים ביום שאחרי הבחירות מתחלקת למספר רבדים. הרובד הראשון הינו העובדה שקיבלנו תוצאה מובהקת ומהירה. לאור הסקרים הצמודים, היה חשש שתוצאות קרובות ובלתי מובהקות יביאו לתקופה של ימים ואף שבועות של מחאות, טענות לזיופים וחוסר נכונות של צד זה או אחר להכיר בהפסד. סיטואציה זו הייתה בוודאי גורמת לעצבנות רבה בשוק. השוק אוהב וודאות, והוא קיבל אותה מהר יותר ממה שניתן היה לצפות. הרובד השני הינו הניצחון המוחץ של טראמפ והרפובליקנים. השוק הגיב ממש על פי "ספר ההדרכה", בו ניתחו הכלכלנים אלו ענפים צפויים להרוויח מהמדיניות הצפויה של טראמפ. מאחר והרפובליקנים קיבלו שליטה מלאה בכל זרועות השלטון, ענפים כגון פיננסים, תעשיה וחברות עם הטיה לפעילות מקומית זינקו באופן חד ומשכו את כל השוק למעלה. גם סקטור הטכנולוגיה הגיב בחיוב בימים הראשונים, מתוך ציפייה שהקלות רגולטוריות והחשיבות שטראמפ מקנה למובילות טכנולוגית יטיבו גם עימן. הפער הגבוה בו זכה טראמפ מקנה לו ולמחנה שלו לגיטימציה ציבורית ללכת רחוק עם המדיניות אשר הציג. לגיטימי לטעון שאף משטר אינו מצליח ליישם עד הסוף את המדיניות אותה הוא מעוניין לקדם. אולם הפעם ישנה סיבה טובה להניח, כי עבור הממשל האמריקאי החדש עומדים תנאים אידאליים להעביר חלק משמעותי מהצעדים והרפורמות אותן הוא מציג לציבור. שני הרבדים הראשונים מצדיקים תגובה חיובית לטווח קצר. הרובד השלישי הינו החשוב ביותר, אשר מהווה צידוק לאופטימיות המשקיעים גם במבט לטווח ארוך יותר. המינויים הכלכליים של טראמפ הינם כאלו שמבטאים מדיניות פרו-עסקית באופן המובהק ביותר. תחילה היתה זו ההודעה על הקמת מחלקת היעלות הממשלתית, בראשות לא אחר מאשר אילון מאסק. המטרה של מחלקה זו הינה בעיקרה לקצץ משרות ממשלתיות ולהפחית רגולציה באופן משמעותי על מגוון ענפים. בהמשך החודש השוק קיבל עידוד ממינוי שר האוצר החדש סקוט בסנט. מדובר במנהל קרן גידור ידוע בוול סטריט, מה שמתקבל באופן טבעי בברכה על ידי המשקיעים. מעבר לקשר של בסנט לוול סטריט, מדובר באדם שמציג גם הוא אג'נדה כלכלית קפיטליסטית קלאסית, בדמות קיצוץ בהוצאות ממשלתיות ועידוד צמיחה דרך הפחתת רגולציה. בשורה התחתונה, בגזרה הכלכלית טראמפ מציג מינויים פרו- עסקיים, של אנשים המחזיקים בגישה כלכלית ניאו ליברלית, באופן שטרם נראה בעשורים האחרונים. את הביצוע ניתן יהיה לבחון רק לאורך הכהונה, אולם ברמת הכוונות המשקיעים לא יכלו לצפות למינויים טובים יותר.

הצדקה להמשך הורדות ריבית

אפיק נוסף שהגיב לתוצאות הבחירות על פי "חוברת ההדרכה", אולם באופן פחות חיובי, הינו שוק האג"ח. הדעה הרווחת בקרב הגופים הפיננסים היתה שהמדיניות של טראמפ הינה אינפלציונית וגירעונית יותר, עקב מדיניות המכסים, הפחתת מיסים וגירוש מהגרים לא חוקיים. למזלו של שוק האג"ח, למחרת הבחירות ה-FED הוריד ריבית פעם נוספת וציין כי בעת הזאת הוא אינו עושה ספקולציות לגבי מדיניות כזו או אחרת של ממשל שטרם נכנס. הבנק המרכזי ימשיך לקבל את ההחלטות מישיבה לישיבה, על פי הנתונים הכלכליים. ועל פי הנתונים הכלכליים, יש ל-FED הצדקה להמשיך בתהליך הורדות הריבית, גם אם באופן מתון וזהיר. בשלב מסוים בנובמבר, השוק תמחור בין 2 ל-3 הורדות ריבית נוספות בלבד לסייקל זה, והתקבעות על ריבית טרמינלית של 4%-4.25% לטווח ארוך. זאת כאשר הריבית הנייטראלית לטווח ארוך, על פי הגדרת ה-FED, עומדת על 2.5%-3%. נראה ששוק האג"ח תמחר פרמיה גבוהה באופן די מהותי, על רקע ספקולציות בלבד לגבי השלכות מדיניות עתידית של הממשל הנכנס. במהלך הכהונה הקודמת של טראמפ, הוא העביר רפורמת מס מהותית בהרבה מזו שצפויה לעבור בכהונה הקרובה. אף על פי כן, הדבר לא הוביל לעליה בסביבת האינפלציה. לגבי מכסים, מטרת מדיניות זו הינה שונה לגבי סין, לעומת שאר העולם. סין נתפסת כאיום מרכזי לדומיננטיות של ארה"ב כמעצמה מובילה גלובאלית. מדיניות המכסים כלפי סין הינה כלי כלכלי שנועד למנוע ממנה להתעצם יותר מדי על חשבון ארה"ב. בהקשר של אירופה ומדינות צפון אמריקה, הטענה הרווחת הינה שמדיניות המכסים הינה כלי מיקוח לצורך שיפור יחסי סחר. בקדנציה הקודמת האיום במכסים על קנדה ומקסיקו הוביל לחתימה על הסכם סחר חדש, שהחליף את NAFTA. טראמפ מעוניין למנף את עמדת הכוח של ארה"ב מול שותפות סחר אחרות לטובת טיוב נוסף של תנאי הסחר. האיום במכסים אמור להוות כלי ולא מטרה. יכול להיות שלבסוף כן יוטלו מכסים על תעשיות ספציפיות, שלטראמפ יש אינטרס להגן עליהן, אולם לא סביר שבאופן רוחבי על כלל הייבוא. מניסיון של הכהונה הקודמת, מדיניות המכסים הובילה לעליה מתונה וזמנית באינפלציה, לא מעבר לכך.

צפי לירידה במשרות חדשות ב-2025

לצד ההיבטים האינפלציוניים והגירעוניים שצויינו לעיל, למדיניות של הממשל החדש ישנם היבטים שפועלים גם בכיוון השני, מה שנראה שהשוק פחות לקח בחשבון בימים הראשונים לאחר הבחירות. תוכניות ההתייעלות הממשלתית אמורות להביא לירידה משמעותית בגיוסים, ואף פיטורים, במגזר הממשלתי ומגזרים ציבוריים נוספים, בדגש על בריאות. מדובר במגזרים שהיו המגייסים הגדולים ביותר של עובדים בשנתיים האחרונות. על כן, יש לצפות שבדו"חות התעסוקה של שנת 2025 נחווה ירידה במשרות החדשות. זאת בזמן שכבר היום ישנה ירידה עקבית במשרות הפתוחות, מה שאמור להביא לירידה בלחצי שכר ואף עלייה מסוימת באבטלה. אם אכן תתממש מציאות זו, ל FED תהיה לגיטימציה רבה להמשיך להוריד ריבית, לפחות עד לכיוון של הרמה הנייטראלית. ירידה בכוח העבודה הממשלתי תביא עימה לירידה בהוצאות הממשלה ואמורה להקל במובן זה על הגירעון. לא בטוח שזה יהיה בסכום משמעותי, אבל לפחות הכיוון חיובי. בנוסף, מובילי המדיניות הכלכלית בממשל החדש צפויים לעודד את הגדלת תפוקת הנפט המקומית, מה שיכול להוביל לירידת מדרגה במחירי האנרגיה (דלק, חשמל וכו'). למחירי הנפט יש מתאם גבוה מאוד לאורך זמן עם התשואות בשוק האג"ח. תחום נוסף שהממשל החדש שם עליו דגש הינו הפחתת רגולציות, מה שבשילוב עם הקטנת המגזר הממשלתי אמור להגדיל את היעילות והפריון של כלל המשק, דבר שמתואם עם סביבת אינפלציה נמוכה יותר. לבסוף, כל עוד פערי הריביות החזויים בין ארה"ב לשאר העולם גדלים, הדולר מתחזק ותורם גם הוא לירידה באינפלציה מכיוון מחירי הייבוא. על כן, לא צריך להיות מופתעים מכך שעליית התשואות החדה שחלה בשוק לאחר הבחירות, תוקנה חזרה מטה לקראת סוף נובמבר.

פערי שיא בתימחורי מניות אמריקאיות ואירופאיות

תמונת הראי לאופטימיות בארה"ב מתוצאות הבחירות והצפי למדיניות כלכלית של America First, הינה ירידות או עליות מתונות בלבד בשווקים המובילים האחרים בעולם. בזמן שה-S&P 500 עלה קרוב ל 6%, מדד השווקים המפותחים ללא ארה"ב סיים כמעט ללא שינוי ומדד השווקים המתעוררים סיים בירידות. אנו כבר רגילים לכך שביצועי שוק המניות בארה"ב טובים יותר מבשאר העולם, אולם הפער החודשי בנובמבר היה חריג מאוד. שווקים מוטי ייצוא, כגון אירופה, סין ויפן אמורים להיפגע מירידה בהיקף הסחר עם ארה"ב, אם זו אכן תעלה מכסים כפי שטראמפ מאיים. כמו כן, המדיניות הפרו- כלכלית שמתכוון לנקוט בה הממשל החדש הינה ההפך המוחלט מהמדיניות הכלכלית המסורבלת, בלתי יעילה ועתירת רגולציה שננקטת על-ידי האיחוד האירופאי. אם לוקחים בחשבון את היחלשות האירו, אז פערי הביצועים בין מדד ה-S&P 500 למדד ה-Eurostoxx 600 מתחילת השנה הינו חסר תקדים. הדבר מביא לפערי שיא בתמחור של מניות אירופאיות ביחס לאמריקאיות. בשנים האחרונות, עיקר פער הביצועים יוחס לדהירה של סקטור הטכנולוגיה בארה"ב, בזמן שסקטור זה מצוי במשקל נמוך משמעותית במדדים האירופאים. אולם בנובמבר לא מניות הטכנולוגיה היו אלו שהובילו את השוק. על כן, פערי התמחור הינם גבוהים מאוד גם בנטרול השפעות ההבדלים בחלוקה הסקטוריאלית. ללא קשר לבחירות בארה"ב, אנו רואים כיוונים הפוכים במדדים כלכליים שונים בין אירופה לארה"ב. בזמן שמדדי מנהלי הרכש בארה"ב מציגים שיפור ואופטימיות לגבי הפעילות העסקית, המדדים המקבילים בגוש האירו הולכים אחורה. רווחיות החברות במדד ה-S&P 500 צפויה להציג שיעורי צמיחה דו-ספרתיים נאים החל מהרבעון הרביעי של השנה ולאורך שנת 2025. מנגד, צמיחת רווחי החברות במדד ה-Eurostoxx 600 צפויה להיות די סטגנטית לפחות עד הרבעון השני של 2025.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף בנובמבר 12 אלף משרות בלבד, לעומת צפי של 113 אלף. נתוני החודשיים הקודמים עודכנו מטה ב-112 אלף משרות. זוהי תוספת המשרות החודשית הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2020. הנתון הנמוך הושפע מסופת ההוריקן החריגה והשביתה בבואינג. מגזר הבריאות והממשלה היו המגייסים הגדולים, לעומת מגזר התעשיה שאיבד משרות רבות. שיעור האבטלה נותר ברמה של 4.1%. השכר השעתי עלה ב-0.4% לקצב שנתי של 4%, לאחר שנתון החודש הקודם תוקן מעט מטה לקצב שנתי של 3.9%.
• ה-FED הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.75%-4.5. הטון של הודעת הריבית היה בסך הכול די נייטראלי. הריבית צפויה להמשיך ולרדת, אולם ההחלטות לגבי המועד יתקבלו מישיבה לישיבה. בשלב הזה, לתוצאות הבחירות אין שום השפעה על מדיניות הבנק המרכזי, והוא אינו עוסק בספקולציות לגבי מדיניות כזו או אחרת של הממשל הנכנס.
  על פי האומדן השני, כלכלת ארה"ב צמחה ב 2.8% ברבעון השלישי (במונחים שנתיים), בדומה לאומדן הראשון. חלו שינויים לא מהותיים בכלל הסעיפים, כאשר סעיף הצריכה הפרטית תוקן מעט מטה מ 3.7% ל 3.5%.
• מדד המחירים לצרכן עלה בנובמבר ב-0.2% ומדד הליבה ב-0.3%, שניהם בהתאם לתחזיות. מדד הדיור תרם את מרבית העליה, וכן גם מחירי מכוניות משומשות וטיסות. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-2.6%, מ-2.4% בחודש הקודם. קצב מדד הליבה נותר על רמה של 3.3%.
• מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד לרמה של 46.5 נקודות, לעומת 47.2 בחודש הקודם. סעיפי תפוקה, מלאים וצבר הזמנות בלטו בחולשתם. סעיף לחצי מחירים הציג דווקא עליה. מדד מגזר השירותים קפץ לרמה של 56 נקודות, הקריאה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2022. עיקר ההתחזקות נבעה מסעיף התעסוקה, כאשר מרבית הסעיפים האחרים שומרים על רמת התרחבות נאה.
• המכירות הקמעונאיות עלו בנובמבר ב-0.4%, לעומת צפי של 0.3%. הקצב השנתי עלה ל-2.8%, מ-2% בחודש הקודם.

אירופה

• על פי האומדן השני, גוש האירו צמח ב-0.4% ברבעון השלישי של השנה. זהו הרבעון החזק ביותר בשנתיים האחרונות. הכלכלה הגרמנית צמחה ב-0.2%, לאחר שעד לא מזמן היה חשש שתיכנס למיתון. צרפת צמחה ב-0.4%.
  שיעור האינפלציה השנתי בגוש האירו עלה ל-2%, מ-1.7% בחודש הקודם. עיקר העלייה מיוחסת לאפקט קצה משנה שעברה, שקשור לירידה שחלה במחירי האנרגיה. מדד הליבה נותר ברמה של 2.7%.
• מדד מנהלי הרכש בגוש האירו למגזר התעשיה ירד לרמה של 45.2 נקודות בנובמבר, כאשר חברות בענף מקצצות עובדים וממתנות פעילות רכש באופן משמעותי. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 49.2 נקודות, לעומת 51.6 בחודש הקודם. זוהי רמת התכווצות ראשונה מאז ינואר השנה.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו בנובמבר ב-0.5%. הקצב השנתי עלה ל-2.9%, הצמיחה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2022.
  מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו ירד החודש לרמה של 12.5 נקודות, מ-20.1 בחודש הקודם.
• הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית ב-0.25%, לרמה של 4.75%. זוהי הורדת ריבית שניה במחזור הנוכחי. ההורדה באה על רקע האטת האינפלציה לקצב שנתי של 1.7%. מנגד, ישנו חשש שבתקופה הקרובה התקציה הבזבזני של הממשל החדש יתרום לעליה מחודשת של האינפלציה.
• האינפלציה בבריטניה הפתיעה כלפי מעלה בנובמבר. המדד הראשי עלה לקצב שנתי של 2.3%, מ-1.7% בחודש הקודם. מדד הליבה עלה לקצב שנתי של 3.3% מ-3.2%.

ישראל

• להלן הנקודות המרכזיות בסיכום נובמבר: סנטימנט עסקי – החודש נפתח עם נתונים כלכליים פושרים שמעידים על המשך הקיפאון במשק המקומי: ניכרת הרעה בתפיסת העסקים את הסביבה העסקית העתידית. תמונת מצב דומה נצפתה גם במספר משרות שכיר במשק שחזר לרדת לאחר תקופה של התאוששות מאז השפל של תחילת המלחמה. שלא במפתיע, גם המדד המשולב של בנק ישראל (לבחינת מצבם של העסקים בישראל) ירד בחודש ספטמבר ב-0.3% ותוקן אחורנית כלפי מטה בחודשים יולי ואוגוסט.
  גרעון תקציבי – הגרעון התמתן באוקטובר ל-7.9% בחישוב 12 חודשים חולפים כאשר הצפי הוא כי שנת 2024 תסתיים בגירעון של 7.7% במונחי תוצר.
• צמיחה – אמנם נראה כי הצמיחה ברבעון השלישי הייתה טובה מהמצופה ונותנת סיבה לאופטימיות זהירה אולם יש לזכור כי התוצר עדיין נמוך ביחס לרבעון המקביל אשתקד וככל, יש עוד כברת דרך עד לחזרת התוצר לקו המגמה אורך הטווח של המשק המקומי. בסיכום שנתי, הצמיחה בישראל אמורה לעלות בשיעור אפסי ועייני כולם נשואות אל עבר 2025 בתקווה לחזרה לשגרה של ערב המלחמה ואולי אף מעבר לכך כפיצוי על נתוני השנה הנוכחית.
• מדד המחירים לצרכן – המדד לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.5%, בעיקר "הודות" למחירי הטיסות לחו"ל על רקע מיעוט החברות שטסות לישראל בשנה החולפת. יחד עם זאת, סעיף מחירי המזון, המשיך "לככב" בסעיפים שתרמו לעליית המדד גם החודש. ניתן לציין ולומר שתחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרה על כ-3% בממוצע תחזיות חזאי שוק ההון.
• ריבית בנק ישראל – בנק ישראל הותיר בנובמבר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 4.5%, כאשר אם תחזיות שוק האוצר ושוק ההון יתממשו, האינפלציה צפויה לחזור לתוך יעד בנק ישראל במחצית השנייה של 2025, מה שיאפשר בתורו מדיניות מוניטרית מקלה יותר כלומר, הפחתה אפשרית בריבית בנק ישראל, בדומה להפחתות ריבית במדינות המערב.

אחר

• הייצוא הסיני זינק בנובמבר לקצב שנתי של 12.7%, מ-2.4% בחודש הקודם. הציפיות לעליית מכסים מביאות להקדמת רכישות בעת הזאת. הייבוא צנח לרמת התכווצות שנתית של 2.3%-. האינפלציה בסין ירדה בנובמבר ב-0.3% והקצב השנתי האט ל-0.3%, מ-0.4% בחודש הקודם.
• שיעור האינפלציה ביפן האט בנובמבר לקצב שנתי של 2.3%, מ-2.5% בחודש הקודם. עיקר ההאטה נובעת מהתמתנות מחירי האנרגיה. מדד הליבה, לעומת זאת, עלה לקצב שנתי של 2.3%, חודש רביעי של האצה.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• נובמבר התאפיין בשונות גבוהה מאוד בין השוק האמריקאי לשאר העולם, על רקע תוצאות הבחירות בארה"ב וההשלכות האפשריות על יחסי הסחר עם שווקים אחרים. מדד ה-S&P 500 זינק ב-5.7% (26.5%), על רקע ציפיות חיוביות מהמדיניות הפרו-עסקית שמציג הממשל הנכנס והאנשים שצפויים לאייש את התקפידים הכלכליים בו. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי סיים בעליה מתונה של 1.1% בלבד (9.3%), עקב אירועים שמצביעים על אי שקט פוליטי ביבשת וחוסר הוודאות לגבי הכוונות של ממשל טראמפ, בכל הקשור ליחסי הסחר עם מדינות היבשת. מדד השווקים המתעוררים סיים בירידה של 3.7% (5.4%), עקב התלות הגבוהה של כלכלות מגזר זה בסחר חוץ והכוונה של ממשל טראמפ להטיל מכסים על סין ומדינות נוספות.
• ברמה הסקטוריאלית, בלטו לטובה בנובמבר באופן מובהק הסקטורים הסיקליקאליים, שהמשקיעים צופים שיהיו המרוויחים הגדולים מהמדיניות של הממשל החדש. ענף הצריכה המחזורית בלט מעל כולם, בעיקר עקב עליה חדה מאוד של מניית טסלה, לה משקל גבוה במדד. בנוסף, בלטו לטובה ענפי הפיננסים והתעשיה. מנגד, ענף הפארמה נותר כמעט ללא שינוי, עקב החשש שמדיניות הממשל החדש תקצץ בהוצאות הציבוריות על שירותי רפואה.
• בישראל – מדדי המניות הפגינו בנובמבר ביצועים שמזמן לא נראו כמותם, על רקע השיחות להפסקת הלחימה בצפון, שהבשילו לכדי הסכם לעת עתה.
• מדד ת"א 35 – עלה בשיעור מתון יחסית של כ-2.6% על אף עליה משמעותית במדד ת"א בנקים – כ-7.7%, מדד ת"א 90 השיג תשואה משמעותית הרבה יותר – כ-7.1% . הגדילו לעשות מדד חברות הביטוח ומדד SME60 שהשיגו תשואה של כ-9.2%.

אג"ח ומטבעות

• בסופו של חודש תנודתי מאוד, תשואת אג"ח ממשלת ארה”ב ל 10 שנים סיימה את נובמבר בירידה של 12 נ"ב (29+), לרמה של 4.17%. המגמה החיובית בשווקים הביאה לירידת מרווחים נוספת בשוק הקונצרני. מדד אג"ח חברות לטווח בינוני בדירות השקעה עלה ב-0.9% (5%) ומדד אג"ח HY עלה ב-1.2% (8.2%).
• בשוק המטבעות, הדולר התחזק מול סל המטבעות העולמי ב-1.7% (4.4%), על רקע הערכה כי מדיניות הממשל החדש תביא לפערי צמיחה גבוהים יותר לטובת ארה"ב מול שאר שותפות הסחר שלה, וכן פגיעה בייצוא של אותן שותפות לארה"ב. יוצא דופן היה היין היפני, אשר התחזק מול הדולר בעקבות הציפיה שהמדיניות המוניטארית ביפן הינה בכיוון מצמצם יותר, בניגוד לשאר העולם.
  בישראל, מדדי האג"ח לא נותרו אדישים לנוכח האופטיות ששטפה את שוק ההון המקומי, בהובלת האג"ח השקליות שהשיגו תשואות עודפות על פני הצמודות. מדד תל בונד שקלי עלה בשיעור של כ-1.8%, תל בונד 60 עלה בשיעור של כ-0.6%, גם באפיק הממשלתי תמונה דומה, בכל קבוצת מח"מ השיגו האג"ח השקליות תשואות עודפות על פני הצמודות כאשר בלטו לטובה האג"ח השקליות הארוכות שהשיגו תשואה ממוצעת של כ-3.5%.

למידע על ניהול תיקי השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ש"ח ומעלה)

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>