סיכום פברואר בשווקים: ממשל טראמפ מייצר אי וודאות רבה המעלה חששות להאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב

המשקיעים מסיטים כספים לאפיקים דפנסיביים ולמניות מחוץ לארה"ב, על רקע אי-הוודאות שמייצר ממשל טראמפ בפעילות הכלכלית בארה"ב

תאריך פרסום: מרץ 2025

אחת הבעיות שמציגה בפנינו מהפיכת הבינה המלאכותית הינה הקושי הרב שיש לנו, היצורים הנחותים מסוג בני אדם, להכיל כמות כל כך גדולה של אינפורמציה ולעבד אותה, במיוחד כשהיא נוצרת בתדירות גבוהה שקשה להכיל. זה בדיוק מה שמרגישים המשקיעים בתקופה זו, החל מכניסתו של דונאלד טראמפ לבית הלבן אחרי שנבחר לכהן כנשיא ארה"ב. בסוף שנת 2024 הנחנו כי בסבירות גבוה שנת 2025 תהיה שונה לחלוטין מקודמותיה. זו ממש לא הייתה תחזית קשה במיוחד. אולם היום אנו נאלצים להתמודד בפועל עם כמות השינויים, כאשר החודש וחצי האחרונים מרגישים כמעט כמו שנה שלמה, מבחינת האינטנסיביות של האירועים. בין אירועי המאקרו השוטפים ודיווחי החברות, אנו מקבלים חודש עם אינספור צווים נשיאותיים ותהליכים גיאופוליטיים שתשומת הלב האנושית לא באמת יכולה לעקוב אחרי כולם. דוגמה טובה למציאות זו ניתן להמחיש על ידי אירוע DeepSeek. בסוף חודש ינואר, על אף הכניסה המחודשת של טראמפ לתפקיד הנשיא, היה זה האירוע, ב-ה' הידיעה, שכולם דיברו עליו. תגובת השוק ואינטנסיביות הכיסוי שהסיפור קיבל במדיה הכלכלית הייתה כזו ששמורה לתרחישים שמשנים סדרי עולם מהיסוד. לא עבר חודש, וכבר מרגיש כאילו מדובר באירוע מהעבר הרחוק שנמצא מאחורינו. האם המשקיעים הבינו מהר שלא מדובר באירוע כל כך דרמתי? יכול להיות. אולם סביר יותר שתשומת הלב עברה למקומות אחרים, שכן אנו במעין אירוע מתגלגל של שינוי גישה קיצוני בין הממשל האמריקאי הנוכחי לקודמו.

קפיצה במדד אי-הוודאות של המדיניות הכלכלית האמריקאית

ישנה כמות מוגבלת של אירועים שהמשקיעים באמת יכולים לתת להם תשומת לב בכל רגע נתון, ועל כן אירועים אחרים נדחקים לאחור, לפחות עד אשר השפעתם תצוץ מחדש. לתומינו הנחנו שמדיניות המכסים תהיה זו שתתפוס את עיקר תשומת הלב לאורך חודש פברואר, לאחר ההכרזה ביום האחרון של ינואר על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין. אולם גם אירוע זה קיבל יחס בלתי עקבי, שהשפעתו על השוק ותשומת הלב אליו השתנו מיום ליום בהתאם להתפתחויות השונות. במשך מרבית החודש שוק המניות האמריקאי הצליח להחזיק מעמד, על אף אי הוודאות הרבה שמייצר הממשל החדש בעת הזו. אולם לבסוף החוקים הבסיסיים של שוק ההון ניצחו. השוק לא אוהב אי וודאות, גם אם היא מגיעה מצד ממשל שנתפס כתומך בכלכלה. מדד אי הוודאות של המדיניות הכלכלית בארה"ב (כן, יש גם מדד כזה) קפץ לרמה ששמורה לתקופות של מיתון ומשברים. הדשדוש התחלף בירידות, אולם לבינתיים כאלו שמצביעות על מימוש סטנדרטי לגמרי, ולא מעבר לכך. באופן אירוני, דווקא עם כניסתו של מר America First לתפקיד, שוק המניות האמריקאי מדשדש, בזמן ששוקי אירופה מציגים תשואות עודפות שלא ראינו מזה זמן רב.

תקופה המסתמנת כזמן קלאסי עבור גישת ה-Wait and See

הבעיה של המשקיעים בימינו הינה הסיכון להיתפס בפוזיציה, כל עוד רמת אי הוודאות כל כך גבוהה. כל חברה וסקטור מושפעים באופן שונה מהחלטות והצהרות כאלו ואחרות. רק בהיבט של מכסים ויחסי סחר יש כרגע סימן שאלה גדול מאוד מי יהיו המרוויחים ומי המפסידים. הטלת מכסים בפועל, כפי שנעשה על ברזל ואלומיניום, פוגעת בחברות יצרניות, שמייבאות מתכות אלו. אולם מנגד, צפי לצעדי תגובה מצד מדינות אחרות יפגע גם בלא מעט יצואניות. מצד שני, במידה והתהליך שטראמפ מוביל יביא לבסוף להסכמי סחר משופרים עבור ארה"ב, שיכללו פחות מכסים על תוצרת אמריקאית מצד שותפות סחר, חברות יצואניות דווקא ייהנו מכך. דוגמה נוספת לחוסר הוודאות ניתן למצוא בתחום התעשיות הביטחוניות. טראמפ נתפס כאחד שדוגל בהשקעה בצבא חזק וחדשני, מתוך הבנה שהדבר הכרחי לשימור העליונות של ארה"ב בעולם. מנגד, הממשל הנוכחי מעוניין לבצע קיצוצים נרחבים בהוצאותיו, מה שעשוי דווקא לפגוע בלא מעט חברות מהתעשייה הביטחוניות, התלויות בתקציבים ממשלתיים. אילו רק שתי דוגמאות מני רבות. במהלך הירידות בפברואר, השוק עבר למגמת Flight to Safety קלאסית, כאשר סקטורים דפנסיביים תפקדו טוב בהרבה מאלו בעלי רמת תמחור ו/או סיכון גבוהים יותר, וכן תשואות האג"חים ירדו. במידה והסיכון למיתון או האטה חריפה גובר, ישנו היגיון בשינוי מגמה מעין זה. אולם מרבית האינדיקטורים אינם מצביעים על כך. חוסר וודאות כן, אבל לא הרעה משמעותית בשטח. אותם סקטורים דפנסיביים, כגון צריכה בסיסית ובריאות, אינם חסינים כלל ממדיניות מכסים, יחסי סחר חוץ ורפורמות מתוכננות בתחומים כגון בריאות. הימור על דפנסיביות יתר הוכיח את עצמו כלא מוצלח, בלשון עדינה, שוב ושוב במשך תקופה ארוכה מאוד. על כן, תקופה זו מסתמנת כזמן קלאסי עבור גישת ה Wait and See. ישנם רעשי רקע רבים שגורמים לבלבול ומגדילים את הסיכוי לטעויות מצד אילו שיהיו פזיזים מדי לבצע שינויים משמעותיים בעת הזאת.

הנתונים בפועל מקבלים חשיבות משנית למשקיעי שוק האג"ח

אם נדמיין לרגע שאנו במציאות נורמאלית, ונבחן את הנתונים הכלכליים היבשים, אז שלא באמת הרבה השתנה בפברואר. שני הנתונים המרכזיים, תעסוקה ואינפלציה, המשיכו להצביע על סביבה כלכלית איתנה, מלווה בסביבת מחירים עיקשת. נתונים אלו ממשיכים לחזק את הטון של חברי ה-FED כי יש להיות זהירים לגבי המשך הורדות הריבית בטווח הקצר, ולהמתין לאינדיקציות חיוביות יותר לגבי הגעת האינפלציה ליעד. מחוץ לארה"ב, בנקים מרכזיים בולטים המשיכו להוריד ריבית. יוצאת דופן הינה יפן, שם רואים עליה מחודשת באינפלציה. צפי להעלאות ריבית נוספות ביפן והתחזקות של היין עשויים כידוע לייצר סיכונים מערכתיים כגון סגירת פוזיציות מאסיבית של Carry Trade. סביר שאם יתממש סיכון מעין זה הוא יהיה נקודתי ומהיר, כפי שקרה לפני כחצי שנה, ולא אירוע מתמשך. בחזרה לארה"ב. נראה שמבחינת המשקיעים בשוק האג"ח, הנתונים בפועל מקבלים חשיבות משנית. ניתן להבחין בכך בירידת התשואות החדה בסיכום החודש באג"חים הממשלתיים הארוכים. זאת על אף החשש מההשפעה האינפלציונית של המכסים, ועלייה כללית בציפיות האינפלציה בשוק. ישנם מספר הסברים אפשריים לכך. בינתיים איום המכסים נותר ברובו בגדר איום, וטראמפ נוטה במרבית הפעמים לאפשר זמן לניהול מו"מ ובחינת צעדים אלו. מחלקת ההתייעלות הממשלתית נכנסת לקרביים של הוצאות הממשל ומראה רצינות רבה באשר לכוונה לבצע קיצוצים נרחבים. קיצוצים אלו אמורים להביא הן לפיטורים והן לירידה בגובה תקציב הממשל, מהלכים בעלי השפעה ממתנת על שוק האג"ח. הסתמנה התקדמות במו"מ להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, לפחות עד לאמבוש שבוצע לזלנסקי בבית הלבן בסוף החודש, מה שנתפס כאירוע שיכול להקל על מחרי אנרגיה וסחורות בעולם. אולם בשל הירידות בשוק המניות, נראה שעיקר ההסבר לירידת התשואות בשוק האג"ח נובע מהנתונים ה"רכים", אלו שמבוססים על סקרי ציפיות, המציגים תמונה פחות אופטימית. כפי שחששנו, מדיניות אגרסיבית ובלתי צפויה בכל הקשור לרפורמות ויחסי סחר, שמיועדת לכאורה לתעדף השקעות ופעילות ייצור בארה"ב, עשויה להביא בטווח הקצר דווקא לתוצאה הפוכה. אי הוודאות לגבי הסביבה העיסקית בה פועלות החברות וההשלכות של מדיניות הממשל על סביבה זו, תגרום להן להשהות השקעות וגיוסי עובדים, ולנקוט בגישה זהירה לגבי תכנונים אסטרטגיים ארוכי טווח. בנוסף לכך, הודעות על גלי פיטורים במחלקות שונות של הממשל מייצרות חשש לעליה אפשרית באבטלה, שתוביל להאטה חמורה בכלכלה, דבר שאינו מתומחר כיום.

אחרי תקופה ארוכה השוק האמריקאי מציג תשואת חסר ביחס לעולם

מגמה בולטת מאוד מתחילת השנה הינה תשואת החסר של השוק האמריקאי מול מרבית שוקי המניות בעולם, בדגש על השוק האירופאי. זוהי מגמה שאנו לא רגילים להיות עדים לה בשנים האחרונות. רבות דובר במהלך השנה שעברה על פערי תמחור, שמצויים בשיא היסטורי, בין שוק המניות האמריקאי לאירופאי, מה שעשוי להגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה באירופה. אולם פערים אלו רק הלכו והתרחבו עד לתחילת שנת 2025. למדנו לא מעט בשנים האחרונות שתמחור כשלעצמו אינו מהווה טריגר לשינוי מגמה. הסבר אפשרי נוסף הינו המשך הורדות ריבית בגוש האירו וירידה בסביבת האינפלציה, לעומת ארה"ב בה האינפלציה עיקשת וה-FED משהה לבינתיים את הורדות הריבית. כמו כן, עליה באופטימיות לגבי סיום הלחימה בין רוסיה לאוקראינה גם היא בעלת השפעה משמעותית בהרבה על אירופה מאשר על ארה"ב. אולם בשורה התחתונה, ישנה הסכמה רחבה שהבעיות המבניות באירופה עדיין נותרו בעינן. מכאן שההסבר היותר משכנע מגיע מכיוון של עלייה באי הוודאות בארה"ב, ולא  משינוי חיובי מהותי באירופה. המשקיעים בעולם החזיקו בפוזיציית משקל יתר גבוהה מאוד בארה"ב בסוף שנת 2024. ברגע שבאופן יחסי ישנה עליה באי הוודאות בשוק האמריקאי, מספיק שהמשקיעים יסגרו מעט את חשיפת היתר לארה"ב בשביל לייצר את אותה תשואה עודפת שאנו חווים בשווקים אחרים. אין לדעת כמה זמן תימשך המגמה, אולם אנו טרם רואים אינדיקציות שמצדיקות את הישמרותה לטווח ממושך.

חולשה בטכנולוגיה: תמה החגיגה או תיקון זמני?

בדומה לשינוי המומנטום לרעת השוק האמריקאי בשבועות האחרונים, כך אנו עדים גם לשינוי מומנטום לרעת סקטור הטכנולוגיה, אשר היה הקטר המוביל של השוק בשנים האחרונות. כשם שציינו שההימור נגד השוק ככלל התגלה כטעות בשנים האחרונות, אותו דבר נכון גם לגבי מניות הטכנולוגיה בכלל, ומניות הביג טק בפרט. באופן טבעי, ככל שנו חווים חולשה במניות הטכנולוגיה, עולה השאלה האם תמה החגיגה או שמדובר בתיקון זמני. אם לשפוט לפי הנתונים בפועל, אנו טרם רואים איזושהי אינדיקציה לכך. ענקיות הטכנולוגיה מאשררות שוב ושוב את היקפי ההשקעות ההוניות העצומות שהן מתכננות לבצע השנה בתחום הבינה המלאכותית. "שבע המופלאות" צפויות לבצע השנה השקעות הוניות בהיקף של מעל ל-300 מיליארד דולר, כאשר אפל לבדה הודיעה לאחרונה שהיא מתכוונת לבצע השקעות בהיקף של 500 מיליארד דולר בארבעת השנים הקרובות. גם דו"חות אנבידיה בסוף פברואר המחישו המשך צמיחה חזקה מאוד בביקוש לשבבים המשמשים לפיתוח טכנולוגית הבינה המלאכותית. כמובן שדברים רבים יכולים להשתנות לאורך הדרך, אולם נכון להיום המנגינה שמשמיעות החברות לא השתנתה. התמחור תמיד יהיה נושא לדיון, אולם זה נכון היום כפי שזה היה נכון לאורך כל השנים האחרונות. זאת ועוד, מהלך הירידות האחרון חבט באופן חד בשווי של לא מעט חברות קטנות ובינוניות שעוסקות בתחום. במידה והמנגינה אכן לא השתנתה, המשקיעים עשויים לזהות מימושים אלו כנקודת כניסה מעניינת מאוד כאשר יירגעו הרוחות.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף בפברואר 143 אלף משרות, מתחת לצפי של 170 אלף. נתוני החודשיים הקודמים עודכנו מעלה ב-100 אלף משרות. כרגיל, מגזרי בריאות, ממשלה ושירותים סוציאליים היוו את מרבית הגיוסים. גם מגזר מסחר קמעונאי המשיך לבלוט בגיוסים. שיעור האבטלה ירד ל-4% מ-4.1% בחודש קודם לכן. השכר השעתי האיץ ועלה ב-0.5% לקצב שנתי של 4.1%, לעומת 3.8% לפני כן.
• האינפלציה הפתיעה בפברואר כלפי מעלה. המדד הראשי עלה ב-0.5%, לעומת צפי של 0.3%. זהו המדד החודשי הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2023. עיקר התרומה לעליה החודש נובעת ממחירי הדיור, דלק וכן עליה במחירי המזון עקב זינוק חריג במחירי הביצים. מדד הליבה עלה ב-0.4%, לעומת צפי של 0.3%. הקצב השנתי של המדד הראשי עלה ל-3% ושל מדד הליבה ל-3.3%.
• על פי האומדן השני, התוצר האמריקאי צמח ב-2.3% ברבעון הרביעי של 2024 (במונחים שנתיים), בדומה לאומדן הראשון. צריכה פרטית נותרה חזקה, וכן הוצאות ממשלה עודכנו מעט מעלה. מנגד, השקעות המגזר העיסקי עודכנו מטה.
• מדד ה-ISM למגזר התעשיה עלה בפברואר לרמה של 50.9 נקודות, מ-49.2 בחודש קודם לכן. זוהי פעם ראשונה מזה 26 חודשים שהמדד מצביע על רמת התרחבות. סעיפי הזמנות חדשות ותעסוקה משכו את המדד למעלה. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 52.8 נקודות, מ-54 נקודות בחודש קודם לכן. סעיפי פעילות עיסקית, הזמנות חדשות ומלאים הביאו להאטה במדד. מנגד, סעיף תעסוקה הציג שיפור קל.
• המכירות הקמעונאיות הפתיעו בפברואר מטה באופן משמעותי וירדו 0.9%, לעומת צפי לירידה של 0.1%. חלק מההפתעה מטה מיוחסת לתנאי מזג אוויר חריגים והשריפות ב LA. הקצב השנתי האט ל-4.2% מ-4.4%.

אירופה

• ה-ECB הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.75%. בבנק המרכזי מזהים המשך התמתנות בסביבת האינפלציה והאטה בקצב עליית השכר בשוק העבודה.
• האינפלציה בגוש האירו עלתה מעט בפברואר לקצב שנתי של 2.5%, לעומת 2.4% בחודש קודם לכן. מדד הליבה נותר ברמה שנתית של 2.7%, חודש חמישי ברציפות.
• על פי האומדן השני, התוצר של גוש האירו צמח ברבעון הרביעי של 2024 ב-0.1%, לעומת 0% בהערכה הקודמת.
• מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייתי בגוש האירו עלה בפברואר לרמה של 47.3 נקודות, מ-46.6 בחודש קודם לכן. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה 9 חודשים, אולם עדיין שומרת על רצף ממושך מאוד של רמת התכווצות. מדד מגזר השירותים ירד ל-50.7 נקודות, לעומת 51.3 בחודש הקודם.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו בפברואר ב-0.2%, לעומת צפי לירידה של 0.1%. הקצב השנתי עלה דווקא ל-1.9% מ 1.6% בחודש קודם לכן.
• מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה בפברואר לרמה של 24.2 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2024.
• הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. זוהי הורדת ריבית שלישית במחזור הנוכחי בבריטניה. חברי הבנק הורידו את תחזית הצמיחה וצופים המשך הורדות ריבית בהדרגה, לאור אינפלציית שירותים דביקה.
• האינפלציה בבריטניה האיצה בפברואר לקצב שנתי של 3%, לעומת 2.5% בחודש קודם לכן. עיקר ההאצה נרשמה בסעיפי תחבורה, מזון וחינוך. מדד הליבה עלה לקצב שנתי של 3.7% מ-3.2% בחודש קודם לכן.

ישראל

• על רקע הפסקת האש בדרום ובצפון, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על עליה באופטימיות של העסקים. אפשר להבין זאת על רקע הגידול בהוצאות בכרטיסי האשראי שהמשיך לעלות אל תוך חודש ינואר.
• עדכוני המיסים לשנת 2025 גרמו להקדמת רכישות על-ידי הציבור בסוף שנת 2024 וכתוצאה מכך הגירעון התקציבי ירד בחדות בחודש ינואר השנה.
• מדד חודש ינואר שפורסם ב – 15/02 עלה בשיעור של 0.6% בהתאם לתחזיות שוק ההון. שיעור האינפלציה השנתי עלה ל-3.8%. הסעיף שתרם בצורה המשמעותית לעליה במדד החודש (0.3%) הוא העלאת המע"מ ל-18%. אולם השפעות הצעדים הממשלתיים ניכרת בסעיפים מדד נוספים כגון עליית מחירי החשמל והמים. אל תוך שנת 2025, הערכות שוק ההון הן כי האינפלציה תרד בצורה משמעותית ותתכנס אל תוך טווח היעד של בנק ישראל כ-2.6%.
• בפברואר פורסמו נתוני הצמיחה של המשק לשנת 2024 מהם עולה כי המשק צמח בשיעור נומינלי של 1% אולם בשיעור מתואם לגידול באוכלוסייה של 1.3% מתקבל קיטון של 0.3% בתוצר לנפש.
• ריבית בנק ישראל – בהחלטתו בפברואר החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 4.5% זאת על רקע העלייה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים ובפרט על רקע צעדי הממשלה. בבנק חוששים שמא הסיכונים לעליית האינפלציה עדיין לא שככו ולכן על אף ירידת ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח המקומי, הבנק לא ממהר להוריד את הריבית. ההערכה הגורפת היא שהריבית תחל לרדת לקראת סוף השנה הנוכחית.

אחר

• האינפלציה בסין עלתה לקצב שנתי של 0.5%, מ-0.1% בחודש קודם לכן. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2024, כאשר עיקר העלייה נובעת מגורמים עונתיים.
• המשק היפני צמח ב-0.7% ברבעון הרביעי של 2024, לעומת צפי של 0.3%, בעיקר עקב תרומה של השקעות המגזר העיסקי.
• האינפלציה ביפן עלתה לקצב שנתי של 4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2023, בעיקר עקב מחירי מזון ואנרגיה. מדד הליבה עלה מעט לקצב שנתי של 2.5%, לעומת 2.4% בחודש קודם לכן.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• חודש מעורב במדדי המניות העולמיים. מדד ה-S&P 500 חווה תנודתיות גבוהה וסיים בירידה של 1.4% (1.2%), לאור אי וודאות רבה באשר למדיניותו הכלכלית של הממשל החדש. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי עלה ב-3.4% בפברואר (10%), עקב תקוות לסיום קרוב של המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, וכן הקטנת חשיפת החסר של המשקיעים בעולם למדדים האירופאים, לאור אי הוודאות הגוברת בארה"ב. מדד השווקים המתעוררים עלה קלות ב-0.4% (2%), בעיקר עקב עליות חדות במניות הטכנולוגיה בסין, כאשר שאר השווקים תפקדו פחות טוב.
• ברמה הסקטוריאלית היה זה חודש דפנסיבי מובהק. ענפי צריכה בסיסית, נדל"ן ובריאות בלטו לטובה, כאשר גם סקטור האנרגיה המשיך לתפקד טוב. מנגד, מדדי צמיחה כגון צריכה מחזורית, שירותי תקשורת וטכנולוגיה תפקדו פחות טוב.
• בישראל, חודש פברואר הסתמן כחודש חיובי נוסף כאשר מדד ת"א 125 עלה בשיעור של כ-1.7%. בלטו לחיוב מניות הבנקים כאשר מדד מניות הבנקים עלה בשיעור של כ-5.4% על רקע תוצאות שיא לבנקים בישראל.

אג"ח ומטבעות

• חודש חיובי בשוק האג"ח שלווה בירידת תשואות חדה של 33 נ"ב באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (36-), לרמה של 4.21%. מגמת ה Flight to safety בסוף פברואר ואי הוודאות מצד מדיניות הממשל הובילו את המשקיעים להתבצר באג"ח הממשלתי. מדדי אג"ח קונצרני חוו עליה קלה במרווחים. מדד אג"ח חברות בינוני בדירוג השקעה עלה ב 1.4% (2%) ומדד אג"ח HY עלה ב 0.6% (2%).
• ירידת התשואות החדה בארה"ב וחששות גוברים להאטה בצמיחה הובילו את הדולר להיחלשות של 0.7% (0.8%-) מול סל המטבעות העולמי. האירו נסחר בשינוי מינורי מול הדולר, כאשר הליש"ט והיין היפני בלטו בהתחזקותם בחודש פברואר. מול השקל, התחזק הדולר בשיעור של 0.76% על רקע העלייה במתיחות הביטחונית מול עזה וסיום השלב הראשון של החזרת החטופים.
• בישראל, מדדי האג"ח הניבו אף תוצאות חיוביות על רקע ירידת פרמיית הסיכון של ישראל וירידת התשואות באג"ח האמריקאיות, כאשר מדדי האג"ח הממשלתי עלו בשיעור ממוצע של 0.75% . באפיק הקונצרני חלה שונות גדולה בתוצאות כאשר מדד תל בונד 50 עלה בשיעור 0.68% ומדד תל בונד 60 צמוד המדד עלה בשיעור נאה יותר של 1.04%.