סיכום ינואר 2025 בשווקים: טראמפ חזר לבית הלבן והחל לעבוד במרץ ליישום מדיניותו, אולם נותר בצילו של אירוע DeepSeek

הזעזוע שנגרם מכניסת DeepSeek, הצווים הנשיאותיים והמהלך הפתאומי של מכסים – תחילת כהונתו של טראמפ יצרה לא רק שינוי מדיניות, אלא גם שינוי סדרי עולם בשווקים

תאריך פרסום: פברואר 2025

חודש ינואר אמור היה להיזכר כחגיגת כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן כנשיא ארה"ב. לאחר שזכה בבחירות לנשיאות בחודש נובמבר 2024, נוצרו ציפיות רבות לקראת השבעתו לתפקיד. אמירות והבטחות רבות פוזרו באוויר בקשר למדיניות הכלכלית של הממשל הנכנס (לצד דברים חשובים לא פחות, כגון סיפוח גרינלנד ושינוי שם מפרץ מקסיקו למפרץ ארה"ב). הדיון בסיכום חודש ינואר אמור היה לעסוק בעיקר במדיניות הנשיא הנכנס, מרתון הצווים הנשיאותיים, האיומים החוזרים ונשנים להטיל מכסים, תוכנית השקעות חסרת תקדים בבינה מלאכותית, דו"חות כספיים, שוק העבודה, אינפלציה, מדיניות הריבית וכו'. כל זאת היה מספיק בהחלט בשביל להפוך את ינואר לאחד מאותם חודשים שמרגישים כמו שנה שלמה. ואז לקראת סוף החודש גילינו משום מקום שכל האירועים הנ"ל הפכו ל"להקת חימום" של אירוע, שלפחות עבור השווקים נתפס ככזה שיכול לשנות סדרי עולם. אירוע DeepSeek הפך לדבר היחיד ששוק ההון עוסק בו, כשכולם מנסים להבין מה לע*** קורה פה. שאר העניינים שקשורים למאקרו, מדיניות הממשל, ישיבת הריבית של ה-FED וכו' נדחקו לגמרי לשוליים. לפחות עד הטלת פצצת המכסים של טראמפ לקראת סיום המסחר ביום האחרון של ינואר, אבל את השפעת החלטה זו על השווקים נראה במהלך פברואר.

המשקיעים המתינו להשבעת טראמפ

פתיחת ינואר כן עמדה בסימן נתוני המאקרו וכיוון הכלכלה. דו"ח תעסוקה חזק שפורסם, הצהרות ניציות של חברי ה-FED ונתוני תחזית צמיחה חזקים הובילו להמשך עליית תשואות משמעותית בשוק האג"ח והתמתנות בתחזיות לגבי המשך הורדות ריבית. השוק קיבל את הבשורות בצורה מעורבת. מצד אחד, המשך צמיחה חזקה של הכלכלה תומכת בתחזיות המאוד נדיבות של השוק לצמיחת רווחי החברות בארה"ב, מה שעשוי לתמוך באווירה האופטימית ובהתרחבותה של המגמה החיובית לעוד חברות וענפים. מצד שני, היוותרות הריבית על כנה ועליית התשואות בשוק האג"ח, לצד החשש מהמשך עליית הגירעון הממשלתי, מכבידים על חלקים נרחבים מהשוק, בטח בהינתן התמחור הגבוה של המדדים המובילים. תשואת אג"ח ל-30 שנה נגעה ברמה של 5% וציפיות האינפלציה עלו על רקע חשש ממדיניות מכסים וצעדים אינפלציוניים נוספים של ממשל טראמפ. השוק כבר תמחר הורדת ריבית אחת בלבד בשנה הנוכחית, והיו אף כאלו שהעזו לדבר על אפשרות שה-FED יצטרך לשקול העלאת ריבית. השוק התנהל במגמה מעורבת במחצית הראשונה של החודש, בהמשך לסיומת שלילית שנרשמה בדצמבר 2024. נראה שכולם היו בעמדת המתנה לקראת ההשבעה של טראמפ ב-20 לינואר ולקראת בחינה של צעדיו בפועל. רגע לפני ההשבעה, המשקיעים קיבלו "סוכריה" בדמות מדד מחירים לצרכן שבסעיף הליבה יצא מעט מתחת לצפי. לא דרמה במצב עולם נורמאלי, אולם לאחר שהתשואות נמתחו באופן כל כך חד למעלה, זה היה מספיק בשביל לשלוח הן את שוק המניות והן האג"ח לעליות מרשימות. בנוסף, מחירי הנפט חזרו לרדת במחצית השנייה של ינואר, לאחר שעלו לא מעט בתחילתו ותרמו גם הם לחששות האינפלציוניים.

צווים נשיאותיים בקצב של מכונת הדפסה

ואז הגיע טראמפ. העובדה שהכוכבים הגדולים של טקס ההשבעה לא היו סלבריטאים מהוליווד, אלא ראשי החברות הגדולות והחזקות ביותר בעולם, כבר היוותה עדות לבאות. הנשיא הנכנס החל לחתום בקצב של מכונת הדפסה על צווים נשיאותיים במגוון רחב של נושאים, כאשר בין לבין הוא ממשיך לשלוח הצהרות על מכסים, יחסי סחר, גירוש מהגרים, השתלטות על טריטוריות כאלו ואחרות בעולם ועוד. בקיצור, הרבה כאב ראש למי שחושב שיש ערך בלסחור על פי ההצהרות של הנשיא. במהלך ינואר נראה היה שטראמפ נוקט בגישה פייסנית כלפי סין, מה שעורר תקוות שהוא לא ימהר להטיל מכסים באופן חד ופתאומי. אולם בדקות האחרונות של החודש קיבלנו תזכורת שעם הממשל הנוכחי, כל יום הוא סיפור חדש לגמרי. בכהונה הקודמת טראמפ הטיל מכסים תוך כדי שהוא מעביר רפורמת מס שמטיבה עם הכלכלה, מה שאמור היה לאזן את ההשפעה השלילית שלהם. כיום, לפחות בינתיים, זה לא המצב. כהערת צד, המטרה המוצהרת של טראמפ הינה למקסם את ההשקעות של חברות בארה"ב, על חשבון מדינות אחרות. בפועל, בשנת 2024 ארה"ב חוותה עליה משמעותית בהשקעות ישירות זרות, כך שהתיאבון להשקיע בארה"ב כבר היה קיים גם בלי איום המכסים. לצד נושא המכסים, טראמפ הוציא הנחיה לעצור גיוסים במגזר הממשלתי, במקביל לקריאה לבנק המרכזי להוריד ריבית. במידה ואכן תחול האטה בשוק העבודה וקיטון בהוצאות הממשלה בעקבות צעדים אילו, בהחלט יתכן שה-FED ישתף פעולה. שילוב זה, אם יתממש, צפוי להיתפס כחיובי עבור שוק ההון. בין לבין, טראמפ הספיק לספק הצהרות עבור הפורום הכלכלי העולמי. הוא התייחס למדיניות לגבי שוק האנרגיה וציין שבכוונתו להגדיל את תפוקת הנפט בארה"ב וכן לדרוש ממדינות אחרות להגדיל תפוקה, במטרה להחזיר את מחירי הזהב השחור מטה ולהגביר את הלחץ על הבנק המרכזי להקל את מדיניות הריבית.

"סטארגייט" הזרים בעוצמה דלק לשוק

גולת הכותרת של ינואר, לפחות על פי התוכניות של טראמפ, אמורה הייתה להיות הצגתו של פרויקט "סטארגייט", מיזם חסר תקדים בהיקפו לבניית תשתיות לתעשיית הבינה המלאכותית, בהיקף השקעות של 500 מיליארד דולר בשנים הקרובות. המיזם כולל שיתופי פעולה בין החברות המובילות בתחום, כאשר הממשל צפוי לספק את התשתית הרגולטורית על מנת לאפשר לפרויקט לצאת לפועל ולהתקדם כמה שיותר מהר. צריך לציין שהשם "סטארגייט" כבר הוזכר באפריל 2024 כמיזם של מיקרוסופט ו-Open AI להקמת מחשב-על בהשקעה כוללת של 100 מיליארד דולר לאורך מספר שנים. יש לשער שפרויקט מסוג זה כבר היה בשלבי תכנון עוד לפני ההצהרה בבית הלבן. אולם היקף השקעות כה שאפתני, שיתוף פעולה של כל כך הרבה חברות וממשל שתומך מקרוב בקידום הפרויקט סיפקו דלק רב לשוק והזניקו את אופטימיות המשקיעים לגבי החברות הרלוונטיות בתחום. זאת לצד הודעות של מספר ענקיות טכנולוגיה במהלך החודש שהן מתכוונות להגדיל באופן משמעותי את היקפי ההשקעות שלהן בבינה מלאכותית במהלך שנת 2025. כל אלו הפיגו (לפחות באופן זמני מאוד) את החששות שתעשיית הבינה המלאכותית עומדת בפני נקודה בה תחול האטה בקצב ההתקדמות הטכנולוגית והיקפי ההשקעות בתחום.

הביצועים העודפים באירופה נראים כמהלך נקודתי

בזמן שכל האקשן קורה בעיקר בארה"ב, דווקא המדדים באירופה תיפקדו לא רע בינואר, בשקט ובשלווה, וסיפקו תשואה עודפת על מקביליהם האמריקאים. לכאורה אין הסבר כלכלי מובהק לכך. קרן המטבע העולמית דווקא העלתה את תחזית הצמיחה של ארה"ב לשנת 2025 באופן נאה, ומנגד חתכה קצת את התחזית לאירופה. הכלכלה הגרמנית מציגה שנתיים ברציפות צמיחה שלילית והסיטואציה הפוליטית ביבשת ממש לא מפגינה יציבות. כל זאת ללא קשר לטראמפ, שהולך לדרוש מהאירופאים להגדיל את חלקם במימון של נאט"ו ולשנות את יחסי הסחר באופן שיהיו יותר הוגנים (לראייתו כמובן), או שגרזן המכסים תונף מעל ראשם. חלק מהתשואה העודפת של המדדים האירופאים ניתן לייחס לביצועי החסר של סקטור הטכנולוגיה בארה"ב, שמשקלו גבוה בהרבה מזה שבמדדים האירופאיים. בנוסף, פערי התמחור בין השוק האמריקאי לאירופאי התרחבו בשנה שעברה לרמות קיצוניות מאוד בראיה היסטורית, מה שיכול להסביר צמצום נקודתי של הפערים, ולו רק מסיבה טכנית. בנוסף, ה-FED צפוי לעצור לתקופה מסוימת את הורדות הריבית, מה שיכול להכביד על התמחור של המדדים האמריקאים. מנגד, ה-ECB צפוי להמשיך להוריד ריבית, צעד שאמור לתמוך בשווקים האירופאים. כמו כן, ישנן ציפיות שסין תמשיך להשיק תמריצים מאסיביים לעידוד הפעילות הכלכלית, מה שעשוי לתמוך בחברות רבות באירופה, להן יחסי סחר עם הסינים. אירופה נתפסת במובן מסוים כ-Play על הכלכלה הסינית, מבלי לייצר חשיפה ישירה לסין. בשורה התחתונה, בנסיבות הנ"ל נראה שזהו מהלך נקודתי ולא שינוי מגמה ארוך טווח לטובת אירופה.

DeepSeek מכניס את תעשיית הבינה המלאכותית להלם

כמובן שאי אפשר לסיים את הסקירה מבלי להתייחס לנושא שקיבל את ההגדרה Sputnik Moment של סין. אמנם השם DeepSeek כבר הוזכר עוד בתחילת ינואר בקרב מי שעוקב מקרוב אחרי התעשיה. אולם חשיפת אותו מסמך, שמפרט את הטכנולוגיה מאחורי המודל שפיתחה החברה, הצית גלי הלם בקרב כלל התעשיה. כל אנליסט פיננסי רץ לעשות דוקטורט מזורז בבינה מלאכותית, על-מנת להבין לעומק את שיטת אימון המודלים Reinforcement Learning של DS, לעומת Supervised Fine-Tuning של OpenAI (וכאן נסיים עם כל המושגים המבהילים האלה). זאת במטרה להבין האם יתכן שכל מיליארדי הדולרים הרבים שנשפכו על אימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית היו בזבוז מוחלט, וכי ניתן היה להגיע לגמרי מאפס לתוצאות דומות בהשקעה של מיליוני דולרים בודדים בלבד. לשאלה זו השלכות מרחיקות לכת על חברות שנהנו מהשקעות מאסיביות בחומרה לחוות שרתים, בדגש על שבבים וספקיות אנרגיה למגה דאטה סנטרים הללו. ככל שמעמיקים בהסברים השונים, כך חוסר הוודאות רק גדל. מקורות "יודעי דבר" טוענים שהסינים הצליחו להבריח עשרות אלפי שבבים מתקדמים, שעל פניו יש איסור למכור להם. כמו כן, מתגבשת הסכמה די רחבה לכך שהמודל הסיני לא פותח מאפס, אלא התבסס על מודלים קיימים של Meta ו-OpenAI, וכי העלות הנמוכה הינה רק שלב סופי בפיתוח. נכון לכתיבת שורות אילו, נודה בצניעות שאנו לא באמת יודעים. אבל אין ספק שאפשר להבין את החשש בשוק ואת העלייה בפרמיית הסיכון של החברות עם הפוטנציאל להיפגע מהאפשרות שניתן לפתח מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית בעלויות כה נמוכות. חשוב לציין שמדובר בפגיעה נקודתית בחברות שמשקלן בשוק המניות האמריקאי הפך למהותי לאורך השנים. על כן ראינו את המדדים הראשיים בארה"ב יורדים. מניות מסקטורים אחרים, וכן מניות טכנולוגיה שאינן מתחום החומרה לתשתיות בינה מלאכותית, דווקא עלו. ברמת המאקרו, אין כאן שום פגיעה כלכלית, אלא להיפך. שיפורים טכנולוגיים, שמקטינים עלויות, הינם גורם שרק מגביר צמיחה והאצה טכנולוגית בהמשך, ואף מגדיל ביקושים לאותה חומרה שעד כה רק חברות גדולות ומבוססות יכלו להרשות לעצמן להשקיע בה. השוק קיבל עידוד מסוים גם מדו"חות כספיים של ענקיות הטכנולוגיה שפורסמו בימים האחרונים של ינואר, אשר הציגו עסקים כרגיל בכל הקשור לתוכנית ההשקעות ההוניות שלהם בפיתוח בינה מלאכותית, מתוך גישה שהסיכון בהשקעות יתר בהווה הינו נמוך יותר מהסיכון להיוותר מאחור בעתיד.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף בינואר 256 אלף משרות, משמעותית מעל הצפי של 160 אלף. כמדי חודש, מגזרי בריאות, ממשלה ושירותים סוציאליים בלטו בגיוסים. גם מגזר מסחר קמעונאי גייס באופן נאה, לאחר שאיבד משרות בנובמבר. שיעור האבטלה ירד ל-4.1% מ-4.2% בחודש קודם לכן. השכר השעתי עלה ב-0.3% לקצב שנתי של 3.9%, לעומת 4% לפני כן.
• הבנק המרכזי הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי בינואר, לאחר 3 הורדות רצופות בישיבות הקודמות. ה-FED מציין שבעת הזאת אין דחיפות להמשיך ולהוריד את הריבית. פאוול רואה לנכון לנקוט בעמדת Wait and See, גם בהתייחס לעובדה שיש ממשל חדש, שיש להמתין למדיניות שינקוט.
• מדד המחירים עלה בינואר ב-0.4%, בהתאם לצפי. מדד הליבה עלה ב-0.2%, לעומת ציפיות ל-0.3%. מחירי דלק, מזון ודיור היוו את עיקר העלייה. הקצב השנתי של המדד עלה ל-2.9%, מ-2.7% בחודש קודם לכן. מדד הליבה האט ב-0.1% לקצב שנתי של 3.2%.
• על פי האומדן הראשון, התוצר צמח ברבעון הרביעי של 2024 ב-2.3% (במונחים שנתיים), לעומת צפי של 2.6%. הצריכה הפרטית הציגה דווקא האצה בצמיחה, כאשר סעיפי השקעות ומלאים הפגינו חולשה.
• מדד ה-ISM למגזר התעשייה עלה בינואר לרמה של 49.3 נקודות, מרמה של 48.4 בחודש קודם לכן. המדד עדיין שוהה ברמת התכווצות מזה תקופה מאוד ממושכת. סעיף הזמנות חדשות הציג את הרמה הגבוהה מזה 11 חודשים. מצד שני, חלה התכווצות ברכיב התעסוקה. מדד מגזר השירותים עלה לרמה של 54.1 נקודות, מ-52.1 נקודות בחודש קודם לכן. עיקר השיפור נובע מסעיף פעילות עיסקית.
• המכירות הקמעונאיות עלו בינואר ב-0.4%, לעומת צפי של 0.6%. הקצב השנתי עלה מעט ל-3.9%, מ-3.8% בחודש קודם לכן.

אירופה

• ה-ECB הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.75%. בבנק המרכזי מזהים המשך התמתנות בסביבת האינפלציה והאטה בקצב עליית השכר בשוק העבודה.
• האינפלציה בגוש האירו עלתה על פי הצפי לקצב שנתי של 2.4%, מ-2.2% בחודש קודם לכן. מדד הליבה נותר ללא שינוי בקצב שנתי של 2.7%.
• על פי האומדן הראשון, כלכלת גוש האירו הייתה סטגנטית ברבעון הרביעי של 2024. שתי הכלכלות הגדולות, גרמניה וצרפת, הציגו התכווצות ברבעון זה. כלכלות ספרד ופורטוגל בלטו לטובה.
• מדד מנהלי הרכש בגוש האירו למגזר התעשיה עלה החודש לרמה של 46.1 נקודות, מ-45.1 בחודש קודם לכן, וממשיך לשהות בטריטוריית התכווצות מאז המחצית השנייה של שנת 2022. מדד מגזר השירותים ירד באופן מינורי לרמה של 51.4 נקודות.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו בינואר ב-0.1% בלבד. הקצב השנתי האט ל-1.2% מ-2.1% בחודש קודם לכן.
• מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה מעט לרמה של 18 נקודות מ-17 בחודש קודם לכן. בסה"כ ניכרת מגמת האטה עקבית בחצי השנה האחרונה לעומת המחצית הראשונה של 2024.
• שיעור האבטלה בגוש האירו נותר בינואר ללא שינוי ברמה של 6.3%.
• האינפלציה בבריטניה הפתיעה בינואר מטה. המדד הראשי האט לקצב שנתי של 2.5%, לעומת צפי שיוותר ברמה של 2.6%. מדד הליבה האט לקצב שנתי של 3.2%, לעומת תחזית של 3.4%.

ישראל

• ינואר נפתח במעט נחת לאור המשך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל (הנמדדת בעודף התשואה של אג"ח ממשלת ישראל מול אג"ח מקבילה בארה"ב), על רקע ההסכם להחזרת החטופים ולהפסקת הלחימה. אופטימיות אופפת את הכלכלה בכל האגפים: בצד הצרכן, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי לחודש נובמבר 2024 הראו כצפוי עלייה בכל ענפי הרכישה עם עלייה בסך הרכישות בשיעור של 1.9% (במחירים קבועים). ביטוי לתחושת היציבות היחסית של הצרכן בישראל ניתן לראות בשיעור האבטלה בישראל לחודש דצמבר 2024 שנותר ברמות שפל של 2.6% תוך עליה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. בצד היצרן, סקר המגמות של חודש דצמבר הצביע על שיפור במצב הרוח בחברות והערכת מצבן בעוד רבעון כטוב יותר מאשר ברבעון הנוכחי.
• במישור הפיסקאלי, הגירעון לשנת 2024 הסתיים בשיעור נמוך מהצפוי – 6.9%, כתוצאה בין היתר מהקדמת רכישות של הציבור לקראת העלאת המע"מ בשנת 2025. במאמר מוסגר, ייתכן כי הדבר ישפיע לרעה על הגירעון בפועל ביחס לגירעון הצפוי של 2025 אולם עוד חזון למועד. בהמשך לכך, הלמ"ס פרסמה את העדכון לתוצר ברבעון השלישי של 2024 שהצביע על עליה של 4% במונחים שנתיים לעומת צפי לעליה של 3.8%.
• מדיניות מוניטרית – בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, בהתאם לציפיות שוק ההון. יחד עם זאת, השיפור בפרמיית הסיכון של ישראל, התמתנות הדולר והירידה בציפיות האינפלציה בשוק בהחלט עשויים לגרום לבנק ישראל להפחית את הריבית אל תוך 2025 אולם ניתן להבין כי בעת הנוכחית, בנק ישראל ינקוט משנה זהירות וימתין להצטברות נתונים משמעותית המעידה על התמתנות האינפלציה בטרם יוריד את הריבית.
• הנתון הכלכלי הבולט של חודש ינואר הוא מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר שירד בשיעור משמעותי מהצפי – 0.3% לעומת הערכות שוק ההון שהוא ינוע בטווח של 0% עד 0.1%-. הרכיב שהפתיע את מרבית החזאים בשוק היא סעיף טיסות לחו"ל שירדו בשיעור של 3.9% בחודש דצמבר. יש לקחת בחשבון שסעיף זה היה תנודתי בתקופה האחרונה וייתכן ויישאר תנודתי בחודשים הקרובים עקב קושי למדוד בצורה אפקטיבית את השינויים במחירי הטיסות על רקע ביטולי טיסות של חברות זרות/חזרה של חברות זרות לטוס לישראל. המדד האחרון אמנם הפתיע לטובה אך שיעור אינפלציה השנתי נותר גבוה – 3.2% ומעל היעד של בנק ישראל כך שהדרך להורדת ריבית עודנה ארוכה.

אחר

• האינפלציה בסין האטה לקצב שנתי של 0.1% בלבד, מ-0.2% בחודש קודם לכן. זוהי אינדיקציה לכך שהצעדים המוניטאריים והפיסקאליים מתקשים לעודד את הביקושים המקומיים. הייצוא הסיני עלה בחוזקה לקצב שנתי של 10.7%, בין היתר עקב הקדמת רכישות בארה"ב, לפני שהממשל החדש צפוי להגדיל מכסים.
• שיעור הצמיחה השנתי בסין האיץ לקצב שנתי של 5.4%, לעומת צפי של 5%. על פי ההערכות, ההאצה הובלה על ידי התמריצים הרבים של הממשל.
• הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 0.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008. הבנק המרכזי מתכוון להמשיך להעלות ריבית ולצמצם את ההרחבות הכמותיות שמבצע. שיעור האינפלציה ביפן עלה לקצב שנתי של 3.6% מ-2.9% בחודש קודם לכן, בעיקר עקב זינוק במחירי המזון. מדד הליבה נותר ברמה שנתית של 2.4%.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף:

מניות

• חודש עמוס באירועים ותהפוכות הסתיים בנימה חיובית בשווקי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה ב-2.7%, והצליח להתגבר על ה"משקולת" של הירידות בסקטור הטכנולוגיה. אירופה בלטה לטובה עם עליה של 6.4% במדד ה-Eurostoxx 600, על רקע המשך הקלה במדיניות מוניטארית, ועל אף נתוני צמיחה חלשים. מדד השווקים המתעוררים הסתפק בעליה של 1.7%. השוק בברזיל בלט לטובה, כתיקון מסוים לירידות החדות שחלו בסוף שנת 2024.
• אירועים רבים שחלו בינואר, שהשפיעו באופן שונה על החברות, יצרו תמונה לא אחידה מבחינה סקטוריאלית. מדד שירותי תקשורת בלט לטובה, לצד בריאות ופיננסים. שלושה סקטורים שהמתאם ביניהם אינו גבוה במיוחד במרבית החודשים. מנגד, ענף הטכנולוגיה היה היחיד שסיים שלילי, על רקע הזעזוע שיצר אירוע DeepSeek על חברות מתחום תשתיות הבינה המלאכותית, בדגש על שבבים.
• שוק המניות המקומי המשיך את המגמה החיובית של החודשים האחרונים והציג עליות נאות גם החודש: מדד ת"א 35 עלה בשיעור של כ-2.2% ואחיו הקטן מדד ת"א 90 עלה בשיעור שלכ-4.7%. הגדילו לעשות מניות חברות הביטוח על רקע התייקרויות הפרמיות בתחום הרכב – רכוש – מדד מניות הביטוח עלה בשיעור של כ-11.2%.

אג"ח ומטבעות

• האירועים הרבים בינואר הביאו לתנודתיות גם בשוק האג"ח. אולם לבסוף, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים סיימה עם שינוי זניח. התשואה ירדה ב-3 נקודות בסיס לרמה של 4.54%. מדד אג"ח חברות בינוני בדירוג השקעה עלה ב-0.6%, ואג"חים HY המשיכו במומנטום חיובי ועלו ב-1.4%.
• על אף כניסת טראמפ לתפקיד ומדיניות "אמריקה תחילה" שהוא מקדם באינטנסיביות, הדולר סיים בירידה קלה של 0.1% מול סל המטבעות העולמי. הדולר נחלש בעיקר מול מטבעות שווקים מתעוררים, וכן מול היין היפני.

מדדי האג"ח המקומיים סיימו אף הם חודש חיובי כאשר האפיק השקלי השיג תוצאות מעט טובות יותר לעומת מקבילו הצמוד – מדד תל-גוב צמודות 2-5 שנים לפדיון עלה בשיעור מתון של 0.05% בעוד מקבילו השקלי עלה בשיעור של כ-0.5%. באפיק הקונצרני – תל בונד שקלי 50 עלה בשיעור של 0.25% לעומת מקבילו הצמוד תל בונד 60 שעלה בשיעור של כ-0.1% בלבד. בתחום המטבעות התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-1.6% בינואר והתחזק מול היורו בשיעור של 1.45%.

למידע על תיק השקעות מנוהל
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ש"ח ומעלה)

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>